בית א-להים (מבי"ט) סג

התלויות בזמנים אלו שלא חטא בהן, וכן מצות ל"ת שאין הזמן גרמא כשיבא לידו מקום לעשותה ולא עשאה אז יש לו שכר כעושה מצוה, וכמו שאמרו בפ"ק דקידושין ישב ולא עבר עבירה נותנין לו שכר כעושה מצוה, כגון שבא לידו דבר עבירה וניצל ממנה, אבל אם לא באת לידו אינו כעושה מצוה, דרך משל אדם שהוא במקום שאין מצוי שם בשר כלל אין לו שכר כעושה מצוה על שאינו אוכל בשר נבלה או חלב ודם, אבל מי שיש בידו בשר שנתנבלה או נטרפה בהמתו ואינו אוכל ממנה אז יש לו שכר כעושה מצוה שבאת לידו העבירה ופירש ממנה ליראת השי"ת, וגם כשבאת לידו דבר העבירה ופירש אינו שוה מי שתאות יצרו מתגברת עליו למי שאין תאות יצרו מתגברת עליו, כי מי שתאות יצרו מתגברת עליו ופורש וכובש יצרו הרע, יש לו שכר גדול שמכניע את יצרו הרע תחת כפות רגליו, ומכבד את ה' כשהוא זובח יצרו הרע, כדכתיב (תהלים נ') זובח תודה יכבדנני וגו', וכן אמרו ז"ל (ת"כ קדושים) אל יאמר אדם אי איפשי ללבוש כלאים אי איפשי לאכול בשר חזיר אלא איפשי ומה אעשה ואבי שבשמים גזר עלי, הנה ביארו כי באומרו אי איפשי נראה כאילו אין לו שכר על מה שפורש עצמו מלעשות העבירה, וכשהוא אומר איפשי הוא שיש בידו לעשותה והיה יכול לעשות אותה כי יצרו הרע תאב לה, אלא שפורש ממנה ליראת ה' אביו שבשמים שגזר עליו, וא"כ מבואר מזה כי מי שנכשל כבר בעבירה שנתאוה לעשותה, ואח"כ באה לידו פעם אחרת הוא ידוע שיצרו מתאוה לה יותר עתה ממה שהיה מתאוה לה בזמן הראשון שעשאה, שעדיין לא טעם אז טעם אותו החטא בפרט בעון המשגל, כאמרם ז"ל (סוכה נ"ב, סנהדרין ק"ז) אבר קטן יש באדם מרעיבו שבע משביעו רעב, ולכך כשכבר עשה העבירה כמה פעמים וחזר בתשובה, ובאת לידו אותה העבירה ממש עם היותה דומה בכל לזמן שעשאה בתחלה והוא פורש ממנה, אז יצדק עליו שם בעל תשובה, שתשובתו שהרהר בלבו קיימה בפועל וכבש את יצרו הרע שהורגל מקודם להיותו נכנע תחתיו, ועכשיו ניצול ממנו וכבשו הוא תחת כפות רגליו, וע"ז שכרו גדול וכן הצדיקים הגמורים כשהיה חטא בא לידם והיו ניצולים ממנו היו משתדלים שתהיה בידם כדי לקבל שכר על הפרישה, וכמ"ש על פלטי בן ליש כשלקחו את מיכל מאצלו אמר הכתוב (שמואל ב' ג') וילך אחריה אישה וגו' הלוך ובכה, על אשר נלקחה מאצלו (סנהדרין י"ט), והיה סבה לשלא יהיו לו מעתה שכר פרישה וכבישת היצר כמו שהיה לו מקודם, ונתבאר מעלת בעל תשובה גמורה

פרק רביעי

ראוי לבאר ולהודיע מי הוא היותר שלם ומרוצה לפני האל יתברך, מי שהיה חסיד וצדיק מעיקרו ולא חטא מעולם, כ"א מה שאי אפשר זולתו באיזה חטא קל, וכמ"ש (קהלת ז') אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא, שהוא חטא קל ובשוגג, או מי שחטא וחזר בתשובה גמורה לפניו, וראינו רבותינו ע"ה חולקים בזה הענין כפי הנראה, וראוי לבאר ענין סברתם ומחלקותם במה היא

אמרו בברכות (נ"ט ובסנהדרין ל"ד) א"ר חייא בר אבא אמר רבי יוחנן כל הנביאים לא נתנבאו אלא לבעלי תשובה אבל צדיקים גמורים עין לא ראתה אלהים זולתך וגו', ופליגא דרבי אבהו דאמר במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולין לעמוד שנאמר שלום שלום לרחוק ולקרוב לרחוק והדר לקרוב, ואידך מאי רחוק רחוק מעבירה מעיקרא, קרוב קרוב לעבירה מעיקרא ונתרחק ממנה השתא. הנה ענין הכתוב שהביא כל אחד לסברתו צריך ביאור איך מוכיח ענינו כי מה שאמר הכתוב עין לא ראתה אלהים זולתך יכול ג"כ להתבאר על בעלי תשובה ונאמר כל הנביאים לא נתנבאו אלא לצדיקים, אבל בעלי תשובה עין לא ראתה אלהים זולתך וגו', וכן הכתוב שהביא ר' אבהו אינו מוכיח ומכריח ענין סברתו בהקדים רחוק לקרוב, כי לפעמים אחרון אחרון חביב, וגם שיהיה הרחוק קודם לפרוש עליו סוכת שלום לא מפני זה יחוייב שיהיה שלומו וכבודו גדול מכבוד הקרוב והוא הצדיק מעיקרו, כי אפשר שמקדים האל לתת השכר לבעלי תשובה מפני ששכרם אינו בגדר הצדיקים הגמורים, ואח"כ נותן לצדיקים הגמורים שכרם הרב והגדול מהקודמים עליהם

ולישב זה אומר כי רבי יוחנן הוכיח כי הכתוב שאמר עין לא ראתה נאמר על הצדיקים הגמורים, שעל בעלי תשובה כבר נאמר שכרם בביאור ע"י הנביאים, וז"ש כל הנביאים לא נתנבאו אלא לבעלי תשובה, כ"א לא היו חוטאים ישראל לא היה צריך שיבאו הנביאים להזהיר אותם וליעדם על הרע אם לא ישובו ועל הטובה אם ישובו, וכאמרם ז"ל (נדרים כ"א) על הכתוב שאמר כי ברוב חכמה רוב כעס אלמלא לא חטאו ישראל לא ניתן להם כ"א ה' חומשי תורה וכן יהושע שערכה של א"י כתוב בו, אבל שאר ספרי הנבואה וכתבי הקדש לא באו אלא מצד מה שחטאו שבאו ליעד אותם על הטוב ועל הרע אם לא ישובו, וא"כ נראה כי כל מה שדברו הנביאים היה כנגד בעלי תשובה שנתנבאו בגללה והשיגו שכרם, ולכך הכתוב שאמר עין לא ראתה אלהים זולתך על כרחנו לומר כי הוא נאמר על הצדיקים הגמורים, כי על בעלי התשובה הרי הנביאים השיגו וראתה עינם טובם ושכרם, ורבי אבהו הוכיח כי במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולין לעמוד מן הכתוב שאמר שלום שלום לרחוק ולקרוב