בית א-להים (מבי"ט) מה
Beit Elokim (Mabit) 45 · בית א-להים (מבי"ט) · free full Hebrew text
Open in the reader →שנתקבלו ואותם שלא נתקבלו, אותם שבאו בביאור בכתוב, וקצת מאותם שלא באו בביאור אלא שדרשום חז"ל על הכתוב. ונתחיל מאדם הראשון, שאמר הכתוב (בראשית ב') כי לא המטיר ה' אלהים על הארץ ואדם אין וגו', מה טעם לא המטיר לפי שאדם אין לעבוד את האדמה ואין מכיר בטובתן של גשמים, וכשבא אדם וידע שצורך הם לעולם התפלל עליהם וירדו וצמחו דשאים ואילנות (חולין ס'), הורו בזה על כי בזמן שאין מי שמכיר בטובת האל יתברך לבריותיו הוא מונע ועוצר הגשמים, עד שידעו ויבינו וישובו בתשובה ויתפללו אליו ית' וישמע אל ויענם, והיתה תפלת אדם הראשון הוראה כי כמו שנשמעת תפלתו בענין הגשמים בהיות העולם צריך, להם, כך בזמן שיצטרכו גשמים לדורות, הבאים תתקבל תפלתם בזכות אדה"ר שנתקבלה תפלתו על זה, וכן דרשו בירושלמי דתעניות (פרק סדר תעניות) ואד יעלה מן הארץ אמר ר"ל עלה שבר מלמטה הגשמים יורדין, הנה שהוראת כתוב זה לעתיד כי בזמן שישובו בתשובה שלימה ירדו להם גשמים כמו שירדו לאדה"ר
בנח נאמר (בראשית ח') ויזכור אלהים את נח ואת כל החיה וגו' וזה השם הוא מדת הדין ונהפך לרחמים ע"י תפלתן של צדיקים (ב"ר ל"ג) ורשעתן של רשעים הופכת מדת רחמים לדין כדכתיב (בראשית ז') וירא ה' כי רבה רעת האדם בארץ (שם), וגם זה הווה כן לעתיד, כי כמו שתפלת נח שהיה צדיק הפכה מדת הדין לרחמים כך לדורות הבאים הצדיקים יהפכו מדת הדין לרחמים בזכותו
תפלות אברהם אבינו בהיותו האב הראשון לאומה ישראלית כי ביצחק נקרא לו זרע ולא כל יצחק, כל תפלותיו היו מכוונות לתיקון בניו בעת צרתם, ולזה עבר בארץ עד מקום שכם להתפלל על בני יעקב כשיבאו להלחם עם שכם, ונתקבלה תפלתו, כדכתיב (בראשית ל"ה) ויהי חתת אלהים על הערים אשר סביבותיהם וגו', וכן בנה מזבח במקום שנטה אהלו בית אל מים והעי מקדם ויקרא בשם ה', נתנבא שעתידין בניו להכשל שם על עון עכן והתפלל עליהם (ב"ר ל"ט) וזהו ויקרא בשם ה', ונתקבלה תפלתו שלא נפלו בעי כי אם ל"ו איש וכמו שכתבנו פרק שנים עשר, וכן כשרדף אחרי המלכים הוא ואליעזר עבדו נאמר שם ויחלק עליהם לילה (שם פ' מ"ג), הוא הלילה שיצאו ישראל ממצרים ונחלקה, בחצות הראשון נעשה לו נס וחצות השני נשמר ובא לחצות לילה של מצרים הורו כי הוא היה הולך וגבר ועוד ידו נטויה ורצה להמשיך ידו מהם, כדי שיהיה נשמר לישראל שינצחו את מצריים באותה הלילה, (פרקי דר"א פרק כ"ז) והשיב את כל הרכוש והיה מתפלל ואומר לא בכח ידי עשיתי אלא בכח ימינך שאתה מגן לי בעוה"ב ובעוה"ז וענו העליונים ואמרו בא"י מגן אברהם, הורה לנו ענין הצלחתנו בזה העולם שהיא מאתו יתברך ובזכותו תהיה לנו הצלה והצלחה, ואמר (בראשית י"ד) למלך סדום אם מחוט ועד שרוך נעל ואם אקח מכל אשר לך, לא רצה ליהנות מזה הרכוש כדי שיהיה שמור שבזכותו יבוזו בניו בלילה הזה מרכוש מצרים שכתוב בו ואחרי כן יצאו ברכוש גדול, בזכות הרכוש שהחזיר הוא, ולכן סמך מעמד בין הבתרים שנתבשר על הזרע ועל הארץ וגלות ישראל וגאולתן ברכוש גדול לענין זה, ומה שלא התפלל אברהם על הבנים אחר שכבר הובטח מהאל יתברך בצאתו מחרן (שם) ואברכך ואגדלה שמך וגו', וכשאמר והנה בן ביתי יורש אותי, נאמר לו אשר יצא ממעיך הוא יירשך, ולזה לא התפללה שרה על עקרותה כמו שהתפללו שאר האמהות, כי קודם בואם לארץ לא היו ראויים לבנים והובטחו לבנים לכשיכנסו לארץ, ובהגר נאמר (שם ט"ז) הנך הרה וילדת בן וגו' כי שמע ה' אל ענייך, וזה העוני אינו מן הנראה שיהיה העוני שענתה שרה כמו שכתיב (שם ותענה שרה ותברח מפניה, כי אם הוקלה גברתה בעיניה ובזתה אותה היה הענוי בדין, אלא נראה שחוזר למה שנאמר לה המלאך שובי אל גבירתך והתעני תחת ידיה ובשכר שתתעני תחת ידיה ישמע ה' ויולדת בן, ואמר כי שמע ה' אל ענייך, כי כשתקראי לו השם הזה כבר שמע ה' אל ענייך שהתענית תחת ידיה, ולזה נקרא ישמעאל בלשון עתיד, ולא שמעאל כפי העת הזאת, שעדין לא נתענית תחת ידי גבירתה ברצונה, אמר שיקרא ישמעאל על שם שישמע האל עניה, וגם אפשר לומר כי נרמז גם כן בזה כי שמע ה' קול הנער גם כן כמו שכתוב בפרשה האחרת (שם כ"א) כי שמע ה' את קול הנער וכו'
עוד תפלת אברהם (שם י"ז) לו ישמעאל יחיה לפניך, ביראתך, כמו התהלך לפני, פלח קדמי, וכתיב ולישמעאל שמעתיך הנה ברכתי אותו וגו', וכיון שאני מברך ומפרה אותו יש לו הכנה להיות הולך לפני ביראתי. עוד רמז במה שאמר שמעתיך כי שמע תפלתו שיהיה ישמעאל נמשך ליראת ה' בזמן שיהיה אברהם חי וכמו שנאמר ויקברו אותו יצחק וישמעאל בניו (ב"ר פ' ס"ב) מלמד שעשה ישמעאל תשובה והוליך את יצחק לפניו וזו הוא שיבה טובה, וזהו שמעתיך, כלומר במה שנעשה לך בשעת מיתתך
תפלת אברהם אבינו על סדום (בראשית י"ח) האף תספה צדיק עם רשע, לא נתקבלה על הצלת סדום, ונתקבלה על הצלת לוט ובנותיו, כדכתיב (שם י"ט) ויזכור אלהים את אברהם וישלח את לוט וגו', וכן (שם) וישכם אברהם בבקר אל המקום וגו' מכאן למדו חז"ל (ברכות כ"ו) שתקן תפלת שחרית והועילה ג"כ תפלתו זאת לתיקון הצלת לוט בהמלטו לצוער: