בית א-להים (מבי"ט) רפד

לא תפול בהן שכחה כי אין שכחה לפני הנשמות שנחצבו מתחת כסא כבודו, והשכחה אינה מצויה אלא בחושים הגשמיים לא בנשמות, ואדרבה תזכורנה כל מה שילמדו בכל זמן היותן בגוף אע"פ שנשכח מהם קצת, כי השכחה מצויה בחושים ובפרט בחושי הזקנים, ועם כל זה בשעת הפרדן מן הגוף תזכורנה כל מה שלמדו וכל מה שעבר עליהן בהייתן בגוף כמו שכתוב (תהלים ק"ד) תוסף רוחם יגועון, והתוספה בשעת הגויעה היא זכירה כל מה ששכחו בהיותן בגוף בהסתלקן מן הגוף והחושים הגורמים השכחה

וכמו שזוכרות הנשמות בצאתם מן הגוף כל מה שעבר עליהן בהיותן בגופים, וזוכרות נשמות הצדיקים כי על מה שצדקו בעוה"ז היה להן שכר טוב בג"ע, ונשמות התועים כי על מה שהרשיעו בעוה"ז היה להם העונש בגיהנם, כן כשתשובנה אל גופן בזמן התחייה תזכורנה כל מה שעבר עליהן וכל מה שלמדו קודם הפרדן מן הגוף בעוה"ז, כי הוא יותר קרוב לנשמות ששבו אל הגופות לזכור מה שעבר עליהן בהיותן בגופות ההם, , ממה שתזכורנה כשהן בעולם הנשמות מה שעבר עליהן בעוה"ז ועכ"ז הן זוכרות כמו שנזכר, ואחר שזוכרות מה שלמדו בעוה"ז כמו שנזכר כל אחד ישמע ויחכם ויוסיף לקח השגה יתירה כל אחד כפי הכנת מה שידע קודם, וכן בעלי האומניות והמלאכות יזכרו מה שידעו כבר ויוסיפו בידיעה מכח הנפש החכמה ויהיה אומנותן ומלאכתן ביושר ובלי רמיה

האופן הב' מן הלימוד בזמן התחייה, הוא, כי גם שלא יזכרו מה שלמדו בזה העולם יהיה נקל להם ללמוד מה שכבר למדו בזה העולם, כי האדם שלמד ענין ושכחו יהיה נקל עליו לחזור ללומדו, מצורף לזה יהיה נקל ללמוד בזמן התחייה אפי' מי שלא למד בזה העולם, כי כל אחד יקום בתחייה בקומתו וצביונו כמו הזמן שמת בו ויקבל כל מה שילמדו אותו בפעם א' ב' או ד' על הרוב כדכתיב אז ראה ויספרה וגו', להיותו גדול בשנים ובעל שכל, כי גם בעוה"ז מה שלומד ילד א' מחמש שנים עד עשר או י"ג, לומד הגדול במעט זמן בחפצו והתמדתו ורוחב שכלו משא"כ בנער שחסרים ממנו השלשה, בהיותו נער שאינו חפץ ואינו מתמיד ואין לו עדיין שכל לקבל מה שיוכל לקבל האדם הגדול בשנים, גם הקטנים שיחיו יהיו קלי הלימוד ממה שהיו בעוה"ז, כי לא יהיה להן געגועין על אב ואם, כי גם כי יולדיהם שיחיו יכירום הם לא יכירו את יולדיהם כמו שלא היו מכירים אותם בזה העולם בזמן שמתו בהיותם קטני קטנים, כי כמו שהבעלי מומים יקומו במומם ויתרפאו כן הקטנים והתינוקות יונקי שדי אמם יקומו כמו שהיו בזמן שמתו, שלא היו יכולים ללכת על רגליהם ולא לאכול אם לא יאכילום וללבוש אם לא ילבישום, ומיד יתחזקו ויעמדו על עמדם ולא יצטרכו להיות יונקי שדים ולא למי שיספיק צרכם ותגדל כחם ושכלם ויהיה נקל להם גם כן הלימוד

האופן הג' כי תהיה יצירתם כעין יצירת אדם הראשון שהיה יציר כפיו בלי אב ואם, ובהיות גופו יציר כפיו ונשמתו נפוחה באפיו ממנו ית' היתה בו חכמה נפלאה ביום ההוא יותר ממה שהיה בו אח"כ, שנתמעט חכמתו אחר שחטא ונתגרש מגן עדן, היפך האנשים הנולדים מאיש ואשה שהולכים וגדלים וחכמתם ושכלם גדלה עמהם ובישישים חכמה, וכן אנשי התחייה יהיו כמו יציר כפיו שהוא יצירה שיקרב עצם אל עצמו עד שיקרם עליהם עור ובשר מלמעלה ויזרוק בהם נשמותם כמו אם נפחם באפם וכמו שכתוב (יחזקאל ל"ז) ונתתי רוחי בכם וחייתם, ובזה יקומו בחכמה נפלאה כל א' בערך הכנתו והשגתו שהיה לו בעוה"ז, כיונה וחבקוק שחיו על ידי אליהו ואלישע הנביאים ונזרקה בם קצת נבואתם, וכ"ש אלו שהיו על יד האל ית' כי מפתח תחיית המתים לא נמסרה לב"ו, ואמר הכתוב (יואל ד') אשפוך רוחי על כל בשר, ואמר על זה וידעו כי אני ה', כי בשפיכת רוחו עליהם והיא התחייה ידעו וישיגו כי אני ה', והיא ההשגה האמתית וכמו שכתוב (תהלים צ"ב) אשגבהו כי ידע שמי, ועל זה הוא שאין מתי חוצה לארץ חיים כי אם על ידי גלגול מחילות לארץ ישראל, כי התחייה תהיה בא"י כדי שיהיה להם הכנה יותר דאוירא דארעא דישראל מחכים, דמיון אדם הראשון שנוצר במקום המזבח ומעפרה ובזה היתה לו הכנה לקבל החכמה הנפלאה אשר היתה בו, וכן יהיו בני התחייה כל אחד לפי מדרגת ההכנה אשר היה לזה יותר מזה בהיותם בעוה"ז

ועדיין צריך ביאור על למידת התורה בדקדוקיה ופירושיה אשר הם הלכה מסיני פה אל פה, והיא תורה שצוה לנו משה מורשה לקהלת יעקב, אם לא יזכרוה בני התחייה וגם הדור שיהיו בחיים אז ימותו ויחיו, א"כ תפסוק ח"ו השתלשלות קבלת התורה והכתוב אמר (דברים ל') כי לא תשכח מפי זרעו, וע"ז נאמר כי אותם שיהיו חיים אז בזמן התחייה וימותו ויחיו, תהיה תחייתם מיד שימותו, לא יספדו ולא יקברו ולא ישתנה גופם ממה שהיה כי מיד יחיו ולא יספיקו נשמתן לעלות למעל' ליתן דין וחשבון עד שתשובנה אל גופן, כדמות מקבלי התורה בשמעם אנכי ולא יהיה לך אשר יצאה נשמתם וחזרה אליהם מיד כמו שהוא מקובל אצלנו, כן תהיה תחיית הנמצאים חיים בזמן התחייה, וכמו שכשיצאה נשמתם וחזרה אליהם לא שכחו כל מה שידעו קודם מעניינים שקרה להם במצרים והנפלאות שנעשו להם ביציאתם משם ושאר הדברים וכמו שאמרו זכרנו את הדגה וגו', כן יהיה ענין תחיית הנמצאים בזמן התחייה שימותו ויחיו מיד כדמות התעלפות,