בית א-להים (מבי"ט) רפב

מכללם היא האכילה והשתיה הנהוגה בכל יום, ולא תצטרך אלא לפרקים להחזיק קיום וחיבור הנפש הזכה עם הגוף הזך כמו שנזכר, וכמו שכתבנו בשאלה הו' של הגאון ז"ל

ובענין השינה וההולדה, אומר כי השינה לא תתבטל אם מצד המאכל כי גם שיהיה זך ונקי לא ימלט מהעלות איזה עשן במוח להוליד קצת ש ואם מצד מנוחת הגוף בכלל ובפרט האיברי' המיוחדים למלאכה והחושים צריכים מנוחה, כי כמו שילאה האדם להיותו עומד על עומדו זמן רב או מהלך או יושב או עושה מלאכה והוא משתנה מזה לזה, כן ילאה מהיותו משתמש בחושיו תמיד בראיה בשמע בהרחה, ויצטרך להיות ישן כדי שינוחו החושים ויחזרו אח"כ לאיתנם, וגם בשינה ההיא באותם הימים יוכנו כולם מילדותם להשיג מדריגת הנבואה אשר תחילתה היא בחלום וכמ"ש (יואל ד') והיה ביום ההוא וגו' בניכם חלומות יחלומון בחוריכם חזיונות יראון, ויהיה זה מצד כי החלומות יהיו צודקים אז יותר בהיות השינה ההיא נמשכת מצד המאכל הדק והזך, וכן ההולדה תהיה במחשבה טהורה וזכה מזרע זך ונקי משום סיג מצד המאכל הזך לשיהיו הנולדים מוכנים למעלות המדות והשכליות

ועל שאלת המשא והמתן והאומניות אם יצטרך בזמן התחייה, נאמר כי הכרח אלו הדברים הוא לקיום הנהגת העולם ופרנסת האנשים וכל מיני צרכם, כי האדם צריך למלבוש ולבית ותשמישי הבית ואכילה ושתיה והכנה כל אלו הדברים הוא בכלים מכלים שונים אשר לא יוכל כל איש להכין לעצמו כל הצריך לו ולביתו, לזרוע ולנטוע ולקצור וללקוט עד שיאפה הפת לאכול ולגזוז צאנו ולנפץ ולארוג מלבוש ולחצוב אבנים ולבנות לו בית, כי אין כל אדם מוכן בתולדתו ומזגו לכל אלו המלאכות אלא קצתם מוכנים למלאכה או אומנות הזאת וקצתם לאחרת וצריכים כולם אלו לאלו, האורג לבנאי והבנאי לאורג וכל מיני האומניות צריכין אלו לאלו, ואשר אינם בקיאים ולא מוכנים לשום מלאכה או אומנות הם צריכים לכל האומניות ג' ואין להם דרך להשיגם כ"א ע"י הכסף והזהב וכל זה לא יושג כ"א ע"י עמל וטורח, וכפשט הכתוב (איוב ה') כי אדם לעמל יולד, ואם ישיגו בלי עמל וטורח בכספם וזהבם, וכן אמר בן זומא כי אה"ר הוצרך לעשות כל המלאכות הצריכות לפת לאכול ושאר הדברים והוא משכים ומוצא הכל מוכן לפניו, ולזה צריך המשא והמתן לבני אדם לבקש כל א' צרכיו למאכלו ולדירתו ולכלי תשמישו, ויש מהם זוכים שאחרים טורחים בעדם כמו האבות לבנים בחייהם ובמותם משאירים להם ברכה דרך ירושה מסודרת מן התורה, ובזה תלויים הרבה מצות מן התורה במה שבין אדם לחבירו

ולכן אני אומר כי לא יתבטל המשא ומתן מכל וכל בזמן התחייה ולא האומניות והמלאכות, כי בביטולם יקרה ביטול להרבה דינים מדיני התורה, וכמו שאמר הקב"ה למלאכים אשר היו חפצים שלהם תנתן התורה, תורה מה כתיב בה וכו' יצר הרע יש ביניכם כלום קנאה יש ביניכם כלום מיתה יש בכם, וכיוצא בדברים אלו שאין למלאכים עסק בהם ותורתנו התמימה היא מורשה לקהלת יעקב כי לא תתבטל לעולם לא כלליה ולא פרטיה כמו שכתוב לא תוסיפו ולא תגרעו ממנה גם בתחייה, ויש רמז לזה במורשה לקהלת יעקב, כי הירושה אינה דרך כלל בזמן א' כי דור הולך ודור בא ודבר ההווה הוא קצתם נולדים וקצתים מתים אין יום בלי הויה והפסד, ומורשה קהלת יעקב שהוא לכלל כל ישראל הוא רמז לתחי' המתים לכלל כל ישראל שאז תהיה התורה דרך ירושה להם, כי עד עתה היו חפשים מן המצות כמ"ש (תהלים פ"ח) במתים חפשי ועתה חוזרים ויורשים אותה קהלת יעקב, אשר נתבשר ונתנבא לתחייה שאמר ונשאתני ממצרים שאין מתי חו"ל חיים כ"א ע"י גלגול מחילות

ואם כן בזמן התחייה יצטרכו ג"כ למשא ומתן ומלאכות ואומניות, ויהיו צריכים לכל משפטי התורה כי המאכלי' אע"פ שיהיו דקים וזכים מושפעים מאתו ית' עכ"ז יצטרכו לאיזו מלאכה ואומנות קלה, וגם המלבושים אפילו שיספיקו להם תכריכיהם כמ"ש למעלה, יצטרכו מלבושים חדשים לנולדים שיולדו אח"כ וגם להם יצטרכו כלי בית ותשמישים הצריכים לכל אדם למנוחת גופו כשלחן מטה כסא ומנורה, אלא שיהיה מעט העסק והמלאכות כמו שיש מן האנשים בכל הדורות שאין להם עסק בשום משא ומתן ובשום מלאכה והם טיילים בכל יום, כן יהיו באותו זמן לכלל האנשים ברוב זמנם והמלאכות והאומניות יהיו שלימות וקיימות בלי רמיה, תתקיים בנין הבתים עד תשלום אלף הששי, והמלבושים וכלי תשמישי הבית יספיקו כל אחד מהם לכל א' מבני אדם כל ימי חייהם, כי תולדות כל הדברים תהיה שלימה וקיימת, וכן המלאכות והאומניות הנעשות מהם תהיה שלימה וקיימת ויסתפקו כל העולם בכדי צרכם לבד בין במלבושים בין בכלי תשמישם בין במאכל ומשתה לחם לאכול ובגד א' ללבוש, באופן שימעטו בעסק ויעסקו בתורה אפי' בעלי המלאכה והאומנות, ורובם לא יצטרכו לעשות מלאכה ואומנות ותמלא הארץ לדעת את ה' כמים יכסו על ים, ולא ירדפו אחר העושר והכבוד כי כל א' יקרא עשיר בהיותו שמח בחלקו, ועכ"ז יהיו ביניהם עשירים מב' סיבות, הא' שיירשו האבות מן הבנים הנמצאים בחיים בזמן התחייה חילוף מה שירשו הבנים מהם, וכן אבות אלו מהם ואבות אבותיהם מאלו האבות שהם ביניהם וכולם יהיו כשותפים בכל מה שיהיה להם, וכן ישתלשל הענין למעלה עד זמן כניסתם לארץ וחילוקה בגורל שישוב כל אחד לנחלתו ואחוזתו ותתרחב א"י עד