בית א-להים (מבי"ט) רנד

קדישין ויכלה להון עד די אתה עתיק יומיא וגו', וכן אמר חיותא רביעיתא מלכו רביעאה תהוא בארעא די תשנא מן כל מלכותא וגו' ומלין לצד עילאה ימלל וגו' ויתיהבון בידה עד עידן עידנין ופלג עידן וגו') מלכותא ושלטנא ורבותא די מלכות תחות כל שמיא יהיבת לעם קדישי עליונין וגו' ומלתא בלבי נטרת: ובמראה השנית אמר ואשא עיני ואראה והנה איל אחד עומד וגו' ויאמר אלי עד ערב בקר אלפים ושלש מאות ונצדק קדש וגו', ומראה הערב והבקר אשר נאמר אמת הוא ואתה סתום החזון כי לימים רבים, וכל המפרשים פירשו ערב ובקר ומנין אלפים ושלש מאות על ביאת המשיח: ובמראה השלישית כתוב ולהביא צדק עולמים וגו' ולמשוח קדש קדשים, והוא רמז על גאולתנו, וכמו שפירשו הרב הר"י אברבנאל ז"ל בפירושו לדניאל בספר מעייני הישועה

ובמראה הרביעית כתוב ועתה אמת אגיד לך הנה עוד ג' מלכים עומדים לפרס וגו') וכתיב בסוף ובעת ההיא יעמוד מיכאל וגו' ובעת ההיא ימלט עמך כל הנמצא כתוב וגו' הרי בכל המראות נתייעד ביאת המשיח ונתייעדו קודם יעודים על ארבע מלכיות, וכמו שראינו בחוש שנתקיומו כבר כל היעודים אשר נתייעדו ד' מלכיות, כן יתקיימו היעודים אשר באו בכל המראות בענין הגאולה וביאת המשיח, ועוד יש תקוה ובטחון יותר ליעוד המשיח מיעודים הקודמים מפני שיעוד המשיח בא בכל המראות באחרונה כאילו תכלית כוונת כל הארבע מלכיות הוא לביאת המשיח, ואם מה שלא היה בו עיקר להודעתו נתקיים כ"ש שיתקיים מה שהוא עיקר המראות והוא ביאת המשיח, וכן בחלום נבוכדנצר הראשון הוזכרו המלכיות ואח"כ יעוד מלך המשיח, כמה שכתוב וביומיהון די מלכיא אינון יקים אלה שמיא מלכו די לעלמין לא תתחבל וגו' וכל מלכיות הד' הנזכר בחלום ובמראות הוא מלכות ישמעאל כמו שהאריך הרב אברבנאל ז"ל במעיינותיו ותמריו, וכתב שבעים נבואות כנגד שבעים תמרים שנתנבא דניאל בד' מראותיו ושנתקיימו מהם ס' והיו"ד עתידות להתקיים, מהם חורבן והשחתת ישמעאל, ומהם בגאולת ישראל, ומאותם שנתקיימו ראיה שיתקיימו השאר, וכן מפתרון וזלום הראשון של נבוכדנצר אשר נתקיים רובו במה שקרה לד' מלכיות יש ראיה מן החוש שיתקיים גאולת ישראל הרמוז בו, כי אותו החלום הוא כמו מראות הנבואה שראה דניאל כי במראה נראה לו החלום שחלם נבוכדנצר ופתרונו

וכן נתקיים בחוש הדברים אשר נתייעדו מפי חכמים שיהיו קודם ביאת המשיח, כמו מה שאמרו בדור שבן דוד בא נערים ילבינו זקנים וגו' וברייתא דר' נהוראי העזות תרבה וכו', ולכידת קושטאנטינ"ה בשנת רי"ג נתייעד בפסוק שישי ושמחי בת אדום יושבת בארץ עוץ וגו' כפי התרגום, וכמו שהבאתי באגרת גאולת עולם פ"נ שחברתיה בשנת ה' רצ"ה, וכן ממה שאמרו בפרקי רבי אליעזר על פסוק כי מפני חרבות נדדו וגו' שלשה מלחמות של מהומה עתידין בני ישמעאל לעשות באחרית הימים, שמורה על לכידת קשטאנטינ"ה ורודא"ס, וכמו שפירשו שם, וכמה ם אחרים שנתייעדו ונתקיימו וכן אנו בטוחים שיתקיים ביאת הגואל במהרה בימינו, אמן

פרק שנים וחמשים

ואחר שהבאתי ראיות לביאת המשיח מן השכל ומן החוש נקל זאת בעיני להביא ראיות מן הקבלה תורה נביאים וכתובים מתפרשות בדברי חז"ל על הכתובים, אמרו ז"ל בראשית ברא אלהים ששה דברים קדמו לבריאת העולם יש מהם שנבראו ויש שעלו במחשבה להבראות, התורה וכסא הכבוד נבראו, תורה מנין ה' קנני ראשית דרכו, כסא הכבוד מנין דכתיב נכון כסאך מאז, האבות וישראל ובית המקדש ושמו של המשיח עלו במחשבה להבראות, האבות מנין דכתיב כענבים במדבר וגו', ישראל מנין דכתיב זכור עדתך קנית קדם, בית המקדש מנין שנאמר כסא כבוד מרום מראשון, שמו של משיח מנין שנאמר יהי שמו לעולם

כוונת קדימת הדברים לבריאת העולם, הוא הסכמתו ית' לברוא אותם כיון שהיה בורא העולם כי לא יהיה קיום והעמדה לעולם אם לא יקדמו אלו, ולכן אמרו כי כל הששה דברים קדמו לעולם, אבל יש מהם שנבראו בפועל קודם בריאת העולם והם תורה וכסא הכבוד, ויש שעלו במחשבה להבראות קודם שנברא העולם ונמלך אח"כ האל ית' כביכול שלא לברוא אותם כי אם אחר כך לסבה ידועה אצלו, או שנאמר שעלו במחשבה קודם בריאת העולם שנבראו אח"כ ולמעלתם עלו במחשבה קודם, ולא נבראו מיד כשעלו במחשבה כשאר הדברים הנבראים בששת ימי בראשית שנבראו מיד במחשבה לברוא אותם: וסבת הבריאה בפועל תורה וכסא הכבוד קודם בריאת העולם, הוא כי אין קיום והעמדה לעולם בשום אופן כי אם במציאותם ובקיומם

אם התורה כי היא קיום העולם וזולתה אין לו קיום, כי בשבילה נברא העולם כאמרם ז"ל בשביל התורה שנקראת ראשית, וגם כי לפי בריאת העולם היתה תכונת בריאתו שיתקיים בקיום התורה ויחרב בביטולה, כי כמו שבבריאת האדם שהוא עולם קטן יש הוראה כי אין לו קיום כי בקיום התורה בהיות איבריו רמז למצות עשה רמ"ח וגידיו כנגד מצות לא תעשה שס"ה, כן העולם הגדול יש רמז בתכונת בריאתו בידיעת בוראו לענין קיום המצות ע"י האנשים הנבראים בו, ויש רמז בזמן שהם שס"ה ימות החמה למצות לא תעשה שאם לא יתקיימו בו גם הוא לא יקיים את