בית א-להים (מבי"ט) רמב

ונשא אשה ואחריו נראה שנשאו ג"כ אחיו נשים אע"פ שלא הוזכר בכתוב, א"כ י"ב הולידו נ"ה זכרים בכ"ב שנים כפי ערך ד' וחצי לכל אחד, וכפי סדר זה יולידו הנ"ה בכ"ב שנים משירדו למצרים רנ"ח והרנ"ח יולידו בכ"ב שנים שניים ד' פעמים וחצי רנ"ח שהם כמו אלף ק"ס, והאלף ק"ס יולידו בכ"ב שנים שלישיים ד' פעמים וחצי אלף ק"ס הם כחמשת אלפים ומאתים, והם יולידו בכ"ב שנים רביעיים שלש ועשרים אלף וארבע מאות, והם בכ"ב שנים חמישיים יותר ממאה וחמשת אלפים, והם בכ"ב שנים ששיים יותר מארבע מאות ושבעים ושנים אלפים שהם יותר מארבעים ושבעה רבוא, והם בכ"ב שנים שביעיים יותר ממאתים ואחד עשר רבוא, והם בכ"ב שנים שמיניים כמו תשע מאות וחמשים רבוא והם בכ"ב שנים תשיעיים ארבעת אלפים ומאתים וחמשה ושבעים רבוא הכל בכפל ארבעה וחצי, וכ"ב פעמים תשעה הם קצ"ח נשארו י"ב שנים למנין רד"ו שהיו ישראל במצרים וכפול המנין האחרון בשנים ורביע יהיו כמו תשעת אלפים ושש מאות ועשרים רבוא, ואם נמנה ג"כ רבויים שהיו יולדות ששה בכרס אחד יהיו חמשה פעמים יותר מהמנין הנזכר אלא שלא ילדו כך אלא אחר אשר היו מענים אותם והם כמו חמשה ושמונים שנה שהם בערך שני חומשים מחמשה שבמנין רד"ו, וא"כ נוסיף שני פעמים המנין האחרון הנזכר ויהיו כ"ח אלף רבוא ותת"ס רבוא, ועם היתרונות שהנחנו למעלה יהיו יותר משלשים אלף רבוא כל אלף רבוא הם שני רבוא אחד מת"ק והם ששים רבוא משלשים אלף רבוא , הרי שנשארו ישראל אחד מחמש מאות, ואם נמנה כפי הדורש שמונה בכרס אחד נוסיף עוד עשרת אלפים ויהיו שמונים רבוא אחד מת"ק, נסיר העשרים רבוא על אותם שלא הגיעו לעשרים שנה נשארו אנשים בני עשרים ששים רבוא וכמ"ש כשש מאות אלף רגלי וגו'

וכדי לתת מקום למי שאמר א' מחמשים נאמר כי אפי' שהיו יולדות קצתם ששה או שמונה הכל היה בא לידי חשבון הראשון, כי די להם שיתברכו ד' פעמים וחצי יותר בכל כ"ב כמו הכ"ב שנים הראשונים קודם שירדו למצרים, וא"כ יהיו בכ"ב תשיעיים דרע"ה רבוא ניתן ארע"ה לאותם שלא הגיעו נשארו ג' אלפים א' מחמשים הם עשרים לאלף הם ס' רבוא

ונשאר התימה על מי שאמר א' מחמשה, וכי איך אפשר שלא יהיו בני ישראל פרים ורבים כשנאמר עליהם פרו וישרצו וירבו כפי ערך מה שהיו פרים ורבים קודם בכ"ב שנה כמ"ש למעלה ונתרבה מניינם קרוב לעשרת אלפים רבוא, ואם יצאו א' מה' א"כ לא היו כולם בכל אלו השנים אלא שלש מאות רבוא, ואפשר לומר כי במקום כ"ב שנה נמנה מ"ג או מ"ד שנה שהיו מנין שנות כל א' מהשבטים בירידתם למצרים, כי יוסף היה בן ט"ל שנה ואחיו היו רובם גדולים ממנו בכמו ד' או ה' שנים ולא הוליד כל אחד מהם באלו המ"ג שנים אלא הבנים שהוזכרו הנה אשר הם מכלל ע' נפש, וכמו שראינו במנין פרשת פנחס שלא הוזכרו משפחות השבטים כ"א אותם שהוזכרו בירידתם למצרים חנוכי פלואי וגו', וא"כ ברד"ו שנים שהיו ישראל במצרים יש כמו חמשה פעמים מ"ג ויהיו במ"ג שנה החמישיים יותר ממאה וחמשת אלפים ואינם אלא עשרה רבוא וחצי', ולכן נחזור להוסיף ששה בכרס אחד בפ"ו שנים האחרונים שהיו משועבדים ישראל ונאמר עליהם וכאשר יענו אותו וגו', וא"כ בסוף מ"ג שנים השלישיים היו חמשת אלפים ומאתים כמ"ש למעלה בכ"ב שנים שלישיים והיו מולידים במ"ד שנה הרביעיים כ"ג אלף ת' כפי ערך ד' וחצי, נכפול אותם ששה פעמים הם ק"מ אלף ות' נכפלם בד' וחצי הם תרל"א ת"ת שהה ס"ג רבוא ואלף ות"ת, נכפול אותם ששה פעמים כנגד ששה בכרס אחד הם רבוא, ניתן ע"ט רבוא לשאינם גברים נמצאו שלש מאות רבוא החומש הם ששים רבוא הגברים לבד מטף, ויתפרש ג"כ וחמושים עלו בני ישראל שהיו כולם שש מאות אלף רגלי יגיע נ' אלף לכל שבט חמשה רבוא לכל א', הרי שכולם היו מחומשים כי לא נמנה כל שבט לבדו. והתימה מיתת ד' חומשין בשלשת ימי אפילה איך יקבור כל אחד מהנשארים ארבעה, ויותר תימה שיקבור כל א' מ"ט ויותר תימה שיקבור כל א' תצ"ט אפי' ישתתפו הנשים בעסק הקבורה ברחיצה ועשיית תכריכין וקבורה

ואין ספק כי הריבוי הרב הזה אשר יגיע לכל אחד מהנ"ה שירדו למצרים יותר מחמש מאות רבוא לכל א' לפי מנין א' מת"ק ויותר מחמשים רבוא לכל א' לפי מנין א' מחמשים ויותר מחמשה רבוא לכל א' לפי מנין א' מחמשה ויותר מעשר אלפים איש לכל א' מהנ"ה לפי הששים רבוא שיצאו ממצרים הכל היה בברכת ה' אשר ברכם בזכות אבותם אברהם יצחק ויעקב וזכות השבטים אשר לא סר ולא יסור שבט מהם, והיה בית יעקב אש אבות ושבטים כי זכות כולם יצטרף להיותם אש לדלוק את בית עשו, וכן זכות כולם נצטרף לנתינת התורה שכתוב בה א"ש דת למו כשנתברכו השבטים מפי משה רבינו ע"ה שהזכיר זכותם וברכם

ומה שיורה יותר על זכות השבטים הוא מה שכוונו כולם לדעת אחד המיוחד שבהם הוא יוסף הצדיק שאמר להם פקד יפקוד אלהים אתכם והעליתם את עצמותי מזה אתכם, שנתיחדו ונדמו כל אלה שבטי יעקב שנים עשר לאביהם הזקן שצוה כן לבנו יוסף בחליו שיקברהו בארץ כנען להורות לפניהם דרך מעלה לנפשותם בקדושת הארץ כל הקבור בה קדוש יאמר לו, בפרט המצוה מחיים לבניו שיעלוהו ליקבר בא"י