בית א-להים (מבי"ט) רמ

וראוי לבאר כמה כח זכותם גדול וכמה יכלו לזכות את ישראל בכל הדורות, ונאמר כי שלימותם וזכותם היה גדול בתלמוד ובמעשה לעצמם ולזולתם, אם בתלמוד מה שהשיג אברהם מדעתו מקטנותו עד שהיה גדול בחכמת הטבע בדברים השפלים בעולם השפל ובדברים העליונים בעולם העליון, בעולם השפל בגלגלים ובמזלות ובכוכבים, ובעולם העליון עולם המלאכים עד שהשיג מציאות האל ית' ממטה למעלה, וידע איכות השתלשלות עולם התחתון מעולם הגלגלים ועולם הגלגלים מעולם המלאכים והם מהאל ית', ועל ידי כך השיג בנבואה כל התורה כולה מצות ואזהרות, וידע כי יצטוו ישראל בלמידת התורה ולמדה הוא מתחלתה עד סופה, וידע תוכן עשיית המצות ואזהרת העבירות כפי מה שהן נלמדות מן התורה כפי קבלת משה רבע"ה, וידע כל סתרי התורה הנרמזים באותיותיה ותיבותיה, כל זה השיג בנבואה שהיה במדרגת שאר הנביאים העתידים, ומשה רבינו שהסתכל באספקלריא שהיא מאירה כי לא קם נביא כמוהו השיג סבות כל סתרי התורה וסודותיה בדרך יותר עמוק כפי מעלת נבואתו על שאר הנביאים, וכן שלמה המלך ע"ה השיג בחכמתו אשר היה חכם מכל האדם סבות כל סודות סתרי הדברים הטבעיים והאלהיים בדרך יותר עמוק מאברהם אבינו כפי מעלת חכמתו על שאר החכמים הקודמים לו והמאוחרים אליו, וכל מה שהשיג אברהם אבינו השיג יצחק בשכלו ובקבלתו מאביו, וכן יעקב מיצחק אביו, ומפני ענין מכירת הבכורה הוצרך להיות נטמן בבית שם ועבר, מפני שעשו היה מצוי אצל אביו בכל יום לא ללמוד ממנו כי אם לשמשו שיברך אותו

וכמו כן היה אברהם אבינו שלם וגדול במעשה המצות, וכמו שאמר הכתוב עקב אשר שמע אברהם בקולי וגו', והם כל חלקי מצות התורה ואזהרותיה את הכל עשה יפה בעתו מצות התדירות בכל יום כתפילין וציצית, ומצות הזמניות כמו שופר סוכה ולולב וחמץ ומצה, ודברי סופרים כולם ואפילו עירובי תבשילין, כמו שאמרו חז"ל, כי אינו רחוק שיקיימו הם מה שאנחנו מקיימים, וכמו שנודע להם בנבואה מה שנודע להם מהעתידות כירושת הארץ וברכת זרעם, נודע להם כל מה שיצטוו ונזהרו בו והיה להם שכר צפון לזרעם כמצווים ועושים, כי לא לחנם נתגלה להם כל מה שיצטוו זרעם כי אם בשביל שיזהרו גם הם בכל מעשה המצות, ואפשר ג"כ שנאמר לו בפירוש לאברהם שיזהר בכל התורה כולה, וכמו שאה"כ עקב אשר שמע אברהם בקולי וגו', ובכל מה שנזהר אברהם נזהרו יצחק ויעקב שנצטוו מפיו על כך, וכמו שנאמר באברהם כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' וגו' למען הביא וגו' על אברהם את אשר דבר עליו

ואם בזכות את זולתם היו ג"כ שלמים, כי אברהם אבינו היה ג"כ ממציא שמו של האל ית' בעולם, כי היה נשכח מפי הבריות שהיו עובדי ע"א. ובאהבת האל יתברך את אברהם שהוציאו מאור כשדים נודע לחכמי העמים כי היתה סבה ראשונה בעולם אשר בכחו הגדול לשנות טבעי הדברים ותפקידם, ששינה טבע האש שלא ישרוף את אברהם אבינו בהיותו אהוב אליו, ואח"כ התאמץ הוא והיה במעוזו והיה מגיד לכל הגוים כבוד ה', וכמו שאה"כ בבואו לארץ כנען ויקרא שם בשם ה' וגו': וכן ביצחק כתיב ויקרא בשם ה' אחר שבנה מזבח, ויעקב בהיותו נטמן ובורח מפני אחיו והיותו בבית לבן בח"ל לא נאמר בו בשם ה' עד שבא לבית אל שבנה שם מזבח כמו שנצטוה, ואמר ויקרא למקום אל בית אל כי שם נגלו אליו האלהים וגו', כי הודיע לכל בני המקום מציאות האל ית' וכי שם ביתו, כי האבות מה שקראו בשם ה' להמציא מציאותו בעולם היה בא"י, כמו שנאמר באברהם מיד בבואו מארצו וממולדתו ועבר בארץ עד מקום שכם וגו' בנה מזבח ונעתק משם לעי מקדם וגו' ויקרא בשם ה', וכן כשעלה ממצרים הוא ואשתו וכל אשר לו וגו' הלך למסעיו וגו' אל מקום המזבח וגו' ויקרא שם אברם בשם ה', ויצחק לא יצא לח"ל, ויעקב כשחזר אמר ויקרא למקום וגו' כמ"ש, והענין הוא כי בא"י שאין שר ומזל מושל בה היתה ניכרת השגחתו ית' בה ביתרון טובה על שאר הארצות ובה היו קוראים בשם ה' והיו ממציאים שמו בכל העולם, כי בזה יכירו האומות כי היכל מלכו של עולם היא א"י בטובה ויפיה וששאר הארצות היו בהן שרים ממונים תחת רשותו ית' ושהוא מצוי בכל העולם הן אלה קצות דרכי האבות הקדושים ומה עצמו ראשיהם אשר צוו את בניהם אחריהם לעשות צדקה ומשפט, אברהם צוה את בנו יצחק ואת יעקב עם היותו רך בשנים ואת כל ילידי ביתו אשר נמולו אתו שיהיו ניכרים ומיוחדים הם וזרעם היוצא מהם אחר מילתם להיותם מסתופפים תחת כנפי השכינה, ויצחק צוה את יעקב ואת בניו כולם אשר השיג וראה אותם, ויעקב צוה את בניו ואת בני בניו שבעים נפש ברדתו מצרימה שהיו יוצאים מא"י לח"ל לגור שם, שלא יתפתו אחר הבלי העולם בסבת שר של מעלה המושל במצרים שהיה שר שלה טלה ראש המזלות למצרים ראש הממלכות. ולכן אמר הכתוב ויבאו מצרימה יעקב זרעו אתו כי כולם באו אתו בלב אחד לעבודת ה', וזכה לראות מבניו קודם מותו ששים רבוא כמ"ש חז"ל, ואת כולם צוה והזהיר דרכי אל, והם לבניהם ובניהם לדור אחר ולדורי דורות, נמצא כל זכות הדורות תלוי בזכות האבות, ועל דרך זה אפילו למי שסובר שתמה זכות אבות לא תמה זכות הדורות הבא בזכותם

והנה ספרנו דרך כלל תוכן צדקות האבות לעצמם ולזולתם ובזה נדע כי לא תמה זכותם, וכי