בית א-להים (מבי"ט) רלא

מטתו שלימה בכל הי"ב שבטים הם ובניהם ובני בניהם עד עולם לא פסקה ולא תפסוק שלשלת צדיקים מכל השבטים כיון שנשתלשלו שלשתם בזכות, וכמו שאמר על לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך אמר ה' שוב אינה פוסקת תורה מזרעם, מה שלא היה כן לראשונים שלא נתפרסם לא לאדם ולא לנח ג' צדיקים מפורסמים זה אחר זה, כי אפילו שם ועבר לא היו זא"ז

ולזה נתפרסם בתורה ענין זיווג אברהם יצחק ויעקב ושמות האמהות הצדקניות, אשר זכו שיצאו מהן שלשלת הצדיקים על ידי תפלתן שהיו עקרות מתחלת יצירתן, כדי שיתפללו לאל וישמע אל ויענם בכל קראן אליו שתלדנה צדיקים כיוצא כבעליהן, כי הוא ית' מתאוה לתפלתם של צדיקים

ונצטרף זכות האבות והאמהות יחד לצאת מהם אומת ישראל, אשר נתפרסם מעלתם משיצאו ממצרים על ידי הנסים והנפלאות אשר נשמעו בכל האומות ביציאתם והתקרבם אל האלהים בקבלת התורה במדבר ארץ אשר לא עבר בה איש, ובכניסתם לארץ ועמידתם בה נגד רצון כל הגוים, ומעלת ממשלת מלכותם כבנין ביהמ"ק המהולל בגוים, אשר בכל זה נודע בכל הגוים כי הם זרע ברך ה' וממלכת כהנים וגוי קדוש, ובזמן גלותם בעונותיהם השכינה שרויה עמהם להצילם מכל רעתם ושלא תשתכח התורה מפי זרעם ושלא יתערבו בגוים, אלא שיהיו נכרים שהם בני אברהם יצחק ויעקב, וכן יצאו מהאבות והאמהות ישמעאל ועשו אשר מעלתם נתפרסם בעולם ולא נמחה שמם כשאר האומות בני נח, ויצא להם שם בכבוד ומעלה אחר גלות ישראל מעל אדמתם בזכות אברהם ויצחק, כיון שגלה זרע ישראל הבן המיוחד לא יאות שימשלו עליהם בנים זרים כ"א בני אבותיהם אברהם יצחק ויעקב, כי הם קרובי ישראל יותר משאר האומות וירחמו עליהם בגלותם, והקרוב קרוב מרחם יותר, וכמו שאמרו תחת אדום ולא תחת ישמעאל, כי כל מה שסבלנו מהם צער ויסורין הכל היה בעונותינו, ולא בכל זמן הגלות כ"א מזמן לזמן כפי מה שגזרו עלינו עונותינו, ולא הגיעו אלינו הצרות מכלם כי אם ממעטים מושלים שבהם, ואולי כי קצתם לא היו מהם ורובם היו מרחמים קצת עלינו להיותם קרובים אלינו, וזה היתה סבה אלהית מתחלה שיתברכו אלו הבנים עשו וישמעאל במעלה וכבוד בזכות אבותם אברהם ויצחק להשאיר לנו שריד, שאם היינו גולים בין אומות אחרות כמעט כסדום היינו ח"ו, ואם בגלות ישראל מעל אדמתם הקים תחתם במעלה ובכבוד את שתי האומות הנזכר להיותם בני אברהם ויצחק, כ"ש כשיגלו ויכנעו הם שיתרומם וינשא קרן ישראל, ואז נרחם עליהם יותר ממה שריחמו הם עלינו, ויתקיים על שניהם ורב יעבוד צעיר. ונתבאר מכל זה שכר הצדיקים משכר צדקת אברהם

עוד היה שכרו שכבש הקב"ה את מעיינו כפי זמן הולדת אותם הדורות לשלשים וארבעים שנה, שהוא לא הוליד את ישמעאל אלא בן פ"ו שנה ואת יצחק בן מאה שהיה פלא באותם הדורות. כמ"ש הכתוב הלבן מאה שנה יולד ואם שרה הבת תשעים שנה תלד, כלומר הפלא היותר גדול הוא לשרה שתלד לתשעים שנה כי לא נודע לנו אפילו בדורות הקודמים שתלד אשה בת תשעים כ"א חוה שילדה את שת בת. ק"ל שנה בשנות אדם הראשון, ומה שבא בקבלה ג"כ על יוכבד שילדה את שלשת הרועים מקכ"ד שנים עד ק"ל, והיה זה לאברהם מעלה גדולה בעיני העמים שידעו וראו השגחת האל ית' עליו, ובזה היה נסיון גדול יותר בענין העקידה שעקד את בנו יחידו הנולד לו לק' שנה בהיותו נואש מלהוליד עוד, ונרמז לו ענין זה במה שאמר לו ולך לך אל שעולה קל"ז ק' לאברהם ול"ז ליצחק שבהיותו אז בן קל"ז שנה כבר היה הולך לו והיה נאסף אל עמיו ולא היה ראוי להוליד עוד ועכ"ז היה הולך בלב שלם אל הר המוריה לעקוד את בנו יחידו

עוד היה שכרו מה שנתפרסם לקיחת שרה אשתו לפרעה מלך מצרים ולאבימלך מלך גרר ונתנגע פרעה על זה ונאמר לאבימלך הנך מת על האשה וגו' ואמר לו פרעה הנה אשתך קח ולך, כי היא ראויה להיות אשתך כי לא ידעה איש אחר, וכן באבימלך נאמר וישב לו את שרה אשתו ראויה להיות אשתו כי לא קרב אליה אבימלך, ונאמר בפרעה וינגע ה' את פרעה וגו' על דבר שרי אשת אברם, כי הנגעים באו עליו מיד כדי שלא יוכל לגעת בה להיותה אשת אברם ראויה לו, וכן באבימלך נאמר ויבא אלהים אל אבימלך בחלום הלילה וגו', והיה זה מיד בלילה שלאחר היום שלקחה, כי מי שלוקח אשה יפה באהבתו אותה אינו כובש את יצרו מלבוא עליה מיד, ואלו המלכים הוזהרו מיד ונודע לכל שלא באו אליה

וגם שידע אבימלך בלקיחת שרה לפרעה זה כמה שנים והתנגעו עליה, חשב כי גם שהיתה שרה אחות אברהם נתנגע פרעה על לקיחתו אותה שלא מרצון אברהם כמ"ש ותוקח האשה בית פרעה, וגם בשאמר לו פרעה למה אמרת אחותי היא וגו' לא השיב לו אברהם כמו שהשיב לאבימלך והרגוני על דבר אשתי וגם אמנה וגו' ותהי לי לאשה,. ולכך חשב אבימלך כי ודאי היתה אחותו ושלח לו אנשים לקחתה לו לאשה וכמ"ש וישלח אבימלך מלך גרר ויקח את שרה, וכן ראה כי לא היו לו בנים ממנה בכל אלו השנים ולא חשב שהיתה עקרה אלא שהיתה אחותו ולא אשתו, ולכן השיב לו אברהם והרגוני על דבר אשתי וגם אמנה אחותי וגו' ותהי לי לאשה, כי אשתו היתה ולא אחותו כמו שחשב אבימלך, וגם כי נודע לכל כי לא בא אליה היו