בית א-להים (מבי"ט) קצה

והרי הם מאמתים ומקיימים נתינת התורה מאתו ית' כאילו נמצאו הם בעצמם במעמד נתינתה בהר סיני, וזה ירצה מה שאמרו חז"ל שנפשותיהם של כל הדורות הבאים מישראל נמצאו במעמד הר סיני, כי היותם זרע נבחר בגוף ובנפש ממקבלי התורה מורה על קיומה לעתיד בלי שום שינוי כאילו היו הם עצמם במעמד נתינתה, עם שאין המדרש יוצא מידי פשוטו

וכן מצד המקבלים באופן אחר לא יקרה בתורה שום שינוי וחילוף, וזה מצד השכלתם וחכמתם מכל העמים, וכמו שכתוב (דברים ד') ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים אשר ישמעון את כל החקים האלה ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה, אמר שראוים לשמור לעולם ולעשות את דברי התורה בלי שום שינוי, מצד כי היא חכמתם ובינתם לעיני העמים, הם יודעים כי חכמת ישראל היתרה מכל האומות היא מצד התורה, ובפרט אשר ישמעון את כל החקים וגו', כי מהחקים אשר אין טעמם נגלה כי אם לישראל תראה חכמתם ובינתם לעיני העמים ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה, כי גם שהחכמה היא קנויה להם מצד התורה גם הם מצד עצמם הם חכמים ונבונים ומצד חכמתם ותבונתם השיגו וזכו למעלת חכמת התורה, וכמו שכתוב (דניאל ז) יהיב חכמתא לחכימין, וכן אמרו חז"ל (קידושין מט) עשרה קבין חכמה ירדו לעולם ט' נטלה א"י ואחד כל העולם כולו, ולא אמר ט' נטלה ארץ כנען אלא א"י, אוירא דארעא דישראל מחכימה לישראל. והנה הכתוב הזה שאמר ואמרו רק עם חכם ונבון וגו' דבר לעתיד כי כשיבאו לא"י ויתחכמו בה יותר מכל האומות אז יאמר עליהם רק עם חכם וגו', שהרי בכתוב הקודם לזה אמר ראה למדתי אתכם חקים ומשפטים וגו' לעשות כן בקרב הארץ אשר אתם באים שמה לרשתה, וסמך מיד ושמרתם ועשיתם וגו' ואמרו רק עם חכם ונבון וגו', כי מצד שקבלו התורה וישכנו בארץ ישראל יהיו משיגים חכמה יתירה לעיני כל העמים, וסבת היות אוירא דארעא דישראל מחכים מצד כי אדם הראשון נברא ממבחר א"י והוא מקום המזבח, כמו שדרשו ז"ל ב"ר פי"ד) כתיב הכא עפר מן האדמה וכתיב התם מזבח אדמה, והאל ית' אחר שציירו מן המקום המובחר ההוא נפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה כמו שתרגם אונקלוס ע"ה לרוח ממללא, והיא חכמתו ובינתו המושגת לו מאתו ית' במבחר א"י, ונתברר ונתלבן זרעו של אדם הראשון באבות ובניהם אחריהם עד שחזרו למקום מחצב אביהם הראשון, וחכמת אדה"ר תאיר פניהם בהיותם במקום המובחר ליצירת גופו ומקים שנופח בו נשמת חיים מאתו ית', כי היא סבת היות אוירה מחכים מהתפשטות בה אויר נפיחתו נשמת חיים בשפע באדם הראשון, ולכך אין הנבואה שירה אלא בארץ ישראל, כי שם היתה תחלת התנוצצות רוח ושפע האל ית', ונתברר שלא תשתנה התורה מצד המקבלים והם ישראל: ואם מצד האמצעי והוא מרע"ה, יתברר ג"כ שלא תשתנה התורה, כיון שהיה מבחר המין האנושי בנבואתו ולא קם עוד נביא בישראל כמשה, ולא לבד היתה עוצם ויתרון נבואתו על שאר הנביאים בשעת נתינת התורה, כי אם ג"כ קודם נתינתה, וכמו שאמר הכתוב אשר ידעו ה' פנים אל פנים וגו' לכל האותות וגו' לעשות בארץ מצרים וגו', כי מאז ששלחו הפליא להגדיל ולהבדיל נבואתו משאר הנביאים, כדי שיהיה בו כח והכנה לעלות לשמים ולקיים כל התורה כולה והגיע לשלימות אשר אין כח בחק שום אדם להגיע ולא נגרע ממנו דבר איפשרי להשפיע על ילוד אשה שלא הושפע בו, ואם היה אפשר בחק אדם שיושפע עליו יותר היה מושפע ממנו ית', וא"כ ימשך מזה כי גם התורה שניתנה על ידו עליה אין להוסיף וממנה אין לגרוע ולא יפול בה שינוי כלל, כמו שלא נפל שום שינוי בנבואתו בכל זמן שהיה מתנבא מתחלת נתינת התורה ועד סופה בתוך ארבעים שנה, ודי בזה הערה מה שלא קרה שינוי בטבע גופו כמו שכתוב לא כהתה עיני ולא נס ליחה

וכן מצד האמצעי והוא מרע"ה באופן אחר, כי כמו שסיפורי התורה והגדותיה שנאמרו על ידו הן אמתיות ולא יפול בהן תוספת ולא גרעון, כן במצות התורה ואזהרותיה שניתנו על ידו לא יפול בהן תוספת ולא גרעון, כי התורה היא שוות החלקים, ואם בסיפורים שהוזכרו בתורה אי אפשר ליפול בהם שינוי כי מה שהיה כבר היה, כ"ש בעיקר התורה והיא מצותיה ואזהרותיה, ונתבאר מכל זה מן הסברא הנכונה כי לא יפול שום שינוי בתורתנו התמימה

והראיה מן החוש, ממה שראינו כל זמן משך הנבואה בישראל שלא דבר שום נביא אמת שום דבר שיראה נגד מ"ש בתורת משה, וכל דברי הנביאים מסכימים בנבואתם למה שכתוב בה ושאין לגרוע ממנה ולא להוסיף עליה, וכמו שאמרו בראש מגלה אלה החצות שאין נביא רשאי לחדש דבר מעתה, וכיון שאינו רשאי לחדש והוא התוספת, כל שכן לגרוע, ומה שאמר אליו תשמעון אפילו אומר לך עבור על אחת מכל מצות שבתורה כמו אליהו בהר הכרמל, הרי סיימו ואמרו הכל לפי שעה, שמע לו, דהוה מיגדר מלתא שהשיבן על ידי כן מע"א, וכמו שהביאו ביבמות (דף צ'). אבל לבטל או לחדש שום מצוה אין כח ביד שום חכם ואפי' נביא שיאמר כך מפי הגבורה לא נאמינהו, כי גם שהכתוב אמר לא תוסיפו על הדבר אשר אנכי מצוה אתכם ולא תגרעו ממנו, שנראה שאנו מוזהרים בכך, אבל אם האל יתב' יצונו לעתיד מצוה מחודשת או יגרע ממצותיו מי