בית א-להים (מבי"ט) קעט

להחיות מתי ישראל בגוף ונפש כדי שיקבלו שכרם משלם מדה כנגד מדה, ולזה אמר גם כן בסוף המזמור שובה ה' וגו' שבענו בבקר חסדך ונרננה ונשמחה כל ימינו, שהוא רומז לתחיית המתים שאז יהיה לנו שכר המצות בגוף ונפש כמו שהיה ענין עשייתם

ויצא לנו מכלל כל זה כי משה רבינו הודיע לנו בקבלת פירוש הכתוב שאומר מתהלך לרוח היום וגו' שהקב"ה השאיר משנות אדם הראשון שבעים לבניו, ומאין ידע משה זה שרמזו כאן ואמרו בפירוש במזמור המיוחס לו ימי שנותינו בהם שבעים שנה וגו', הרי בזמנו עדיין היו חיים רוב האנשים יותר ממאה שנה, כי מתי מדבר על עונש חטאתם הוא שמתו בני ששים שאל"כ אולי היו מאריכים ימים כשנות הקודמים להם, אלא שהיה הכרח שהאל ית' אמר לו בפירוש ורמוז בתורה, כי אפי' מה שתלמיד מחדש בפני רבו נאמר לו למשה בסיני, והרי ראיה כי כל התורה מפי הגבורה ניתנה כי נקח ראיה מקצתה אל קצתה

וכן נביא ראיה לאמיתת תורה מן השמים ממה שנא' בלידת נח זה ינחמנו ואז"ל וכי נביא היה למך אלא מסורת היה לאדם כשנאמר לו ארורה האדמה בעבורך אמר עד מתי אמר לו עד שנולד אדם מהול ממעי אמו, וכיון שנולד נח אמר זה ינחמנו, ולא היה להם כלי מחרישה והוא הכין להם, והיו זורעים חטים והיתה מוציאה קוצים וכו' וכשבא נח נח, וכן נאמר על פלג כי בימיו נפלגה הארץ, ושנינו בסדר עולם שבסוף ימיו נתפלגה למדנו שהיה עבר נביא שקראו פלג משעת לידתו, והרי הכופרים בתורת משה אומרים כי משה בדא מלבו מה שכתב בתורה כי על ידו נעשו הנסים לישראל ביציאת מצרים וקריעת ים סוף ונתינת התורה והמן והבאר וענני כבוד, כדי להגדיל שמו וחכמתו לעיני הדורות הבאים, ולדעתם מה לו ולצרת אחרים לכתוב או לרמוז בתורתו שאדם הראשון היה מסורת בידו ענין נח הבא אחר יצירת אדם יותר מאלף מן השנים., ומה לו לכתוב על עבר כי קרא שם בנו פלג בלידתו על מה שידע הנבואה כי בימיו תתפלג הארץ , אלא בודאי קבלה היתה לו מאביו ואביו מאביו עד אברהם אבינו שקבל מכולם, וגם יעקב שהשיג וראה את שם ועבר כפי סך השנים שנכתב עליהם והם העידו כי עבר קודם הפלגה כשנולד פלג קראהו כן מפני שאמר שבסוף ימיו יהיה דור הפלגה וכן היה, ושם ועבר קבל מנח שקבל ממתושלח והקודמים אליו, וכן שם עצמו השיג את מתושלח וקבל ממנו כי נח נקרא כן על שם מה שנח העולם אחר שנולד, כי כן קבל מתושלח ואבותיו מאדם הראשון שאמר להם קודם לידת נח כמה מאות מן השנים שכשיהיה נולד אחד מהול שאז תכלה הארץ וקללותיה וראו שנתקיימו דבריו כשנולד נח מהול והגידו לבניהם ובניהם לדור אחר עד משה רבינו שידע בודאי בקבלת אבותיו האמיתית, שקודם לידת נח נבא עליו אדה"ר, וקודם לידת פלג נבא עליו עבר אביו כי בסוף ימיו יהיה דור הפלגה, ואילו לא ידע משה רבינו אמיתת קבלת ענינים אלו לא כתבם, כי מה שבח וגדולה יגיע לו בזה הענין אם יתקיים מה שמסרו או נבאו הראשונים או לא, אלא בודאי כל מה שכתב מפי הגבורה כתב, אם שהיה לו קבלת אבותיו בכל מה שהיה קודם זמנו דרך כלל, ואם במה שהיה לפניו היה מקפיד בדברים ולא היה כותב כי אם מה שהיה אצלו אמת מפי השם, כ"ש שיקפיד על מה שאירע בזמנו ועל ידו שלא יכתוב אלא מה שנאמר לו מפי הגבורה כמו שנאמר, וכיון שנבואת אדם הראשון ועבר נתקיימו והיתה אמיתות הנבואה שנבאו אותה לאנשים כמה שנים קודם, כ"ש נבואת משה המפורסמת לכל העולם כי לא נפל ולא יפול מכל דבריו ארצה כי כולם דברי אלהים חיים

וכדומה לזה יש להביא ראיה משאר היעודים שנתייעדו ע"י הקודמים לו ונתקיימו אח"כ, כמו ענין המבול שהיה מכריז נח ק"כ שנה קודם שישובו ואם לאו שיביא את מי המבול וענין היות לו בנים לאברהם ושרה שנתיעדו שלשים שנה קודם במעמד בין הבתרים, וענין ירידתם למצרים ועלותן ושובם לארץ דור רביעי, כי כל אלו נתיעדו האבות קודם זמן היותם והיו אחר כך, וכך היה ידוע ומקובל למשה כי נתיעדו מאלו היעודים וכיוצא בהם קודם זמן היותם ונתקיימו אח"כ כולם, וזו ראיה כי לא כתב משה רבינו בתורה כ"א מה שהיה אמת ויציב והכל מפי הגבורה כי ע"פ הקבלה לא היו יכולים לכוין ולידע כל הענינים כמו שהיו בלי מרגעת ותוספת, אלא שהאל יתב' אמרם לו מפיו יקרא והוא כותב על הספר בדיו, כ"ש מה שכתב שהיה על ידו שהיה מכוין לכתוב האמת ולא ישנה מדעתו בשום דבר כי הכל היה מפי הגבורה

וכן שבע מצות שנצטוו בני נח, אילו לא ידע הוא בודאי שנצטוו עליהם מפי ה' לא היה מצוה הוא עליהם ולא היה מצרפם למצותיו, אלא ודאי שכלם נשנו לו בסיני

עוד אביא ראיה מה שנתן יעקב אבינו ע"ה ליוסף את שכם כמו שכתוב ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך וגו' שיהיה לו חלק יתיר על אחיו, וכן ראינו בגורלות חילוק הארץ לשבטים שלא הוזכר שכם בכלל הארצות שנפלו לו בגורל אלא שניתנה לו במתנה בנחלת אביו יותר מאחיו, ונתקיים כמ"ש בסוף ספר יהושע ואת עצמות יוסף וגו' קברו בשכם בחלקת השדה וגו' ויהיו לבני יוסף לנחלה, וזה היה קיום מתנת יעקב ליוסף, ולא הוזכר זה בכלל היעודים שהזכרנו למעלה שנתקיימו לאחר מיתת משה רבינו, כי זה אינו יעוד, ויש ממנו ראיה לאמיתת התורה כי כולה