עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryבית א-להים (מבי"ט)

בית א-להים (מבי"ט) קעד

Beit Elokim (Mabit) 174 · בית א-להים (מבי"ט) · free full Hebrew text

Open in the reader →

ראיה מן הנסים שהוזכרו בתורה שהם כמו מאה ועשרים, כמו שמנינו אותם בפרק שנים ועשרים, כי נמצא רובם נרמזים ברמז מועט בתורה לא יבינם המבין והמשכיל מהכתובים כי אם בהיותם נמסרים לו על דרך קבלה ואחר כך יתישב רמיזתם בכתובים. ומזה יש ראיה לכותב התורה שכתבם מפי הגבורה כפי מה שנאמרה לו אות באות תיבה בתיבה ואחר כך נמסר לו בפירוש אותם הענינים הנרמזים בתיבותיה ובאותיותיה כי אם היה הכותב הוא משה רבינו בודא הדברים מלבו כולם או קצתם כדעת הכופרים, היה כותב אותם הנסים בפירוש והיה מאריך בהם לצורך כבוד מעלתו להבהיל לבות בני אדם שיאמינו במעלת נבואתו, וכיון שראינו שקצר התורה מלכתבם בפירוש ורמזה אותם ברמז מועט אשר לא יובן כי אם למקבל כמו שכתבנו, היא ראיה גדולה לאמות התורה מפי הגבורה, ואלו הנסים הבלתי מפורשים בתורה אלא ברומז מועט הם, כמו מה שנזכר לידת קין והבל סתם בתורה, ונרמז בה כל שלשה פלאים נעשו באותו יום, בו ביום נבראו, בו ביום שמשו, בו ביום הוציאו תולדות, עלו למטה ב' וירדו שבעה וכו', ולמדו ממה שכתוב והאדם ידע את חוה ולא כתיב וידע אדם את חוה אשתו כי כבר ידע באותו יום שאירע החטא, ונראה כי מיד כשאכלו מן העץ שנפקחו עיניהם וידעו כי עירומים הם גברה עליהם התאוה ושמשו וילדו ומיד עשו להם חגורות ואח"כ שמעו את קול ה' וגו', וע"ז כתב אחר קללתם ואחר גירושו מיד והאדם ידע כבר את חוה אשתו ותהר ותלד וגו' מיד קודם הקללה, כי אם היה זה אחר הקללה יש מן התימה איך נתקללה בהרבה ארבה עצבונך והרונך בעצב תלדי וגו', וחלה הקללה על הנשים הבאות אחריה ולא חלו בה, שהרי כתוב ותהר ותלד מקיש לידה להריון מה הריון שלא בצער אף לידה שלא בצער, אלא שכבר היתה הרה ויולדת יחדו קודם הקללות, ולא נתקיים בה הרבה ארבה עצבונך והרונך בעצב תלדי וגו' כי אם במה שילדה אחר כך, וכן אפשר שנתקיים בה באלו שילדה עתה ואמר לה האל ית' כי ירבה לה עצבון בזה ההריון והלידה שהרה וילדה, והוא מה שאירע להבל שהרגו קין ומה שנמחה כל זרע קין במבול, ואמר לה ארבה עצבונך לעתיד לה ולדורות ושבעצב תהיה לה לידת הבנים שילדה כמו שפירשתי, וכן היותם שבעה למדו מן הכתוב ותוסף ללדת את ואת וכמו שדרשו ז"ל, ואם לא שנולדו להה תאומות מאין נשאו נשים, והרי נסים אלו נמסרים פה אל פה ונרמזים בתורה כמו שכתבתי והם ראיה גדולה, וכן מה שדרשו על כתוב ותוצא הארץ בשלישי וכתב בששי וכל שיח השדה וגו' וכל עשב השדה טרם יצמח כי לא המטיר וגו' מלמד שעמדו על פתח הקרקע עד יום הששי שהתפלל אדם על הגשמים וירדו וצמחו האילנות והדשאים, וכן אדם הראשון אלף אמה הים ומיעטו הקב"ה והעמידו על מאה, וכן מה שהתחיל האילן לצווח כנגד הנחש רשע אל תגע בי וכן מה שישב בדין עם אדם ונפשט הצפורן ונסתלק הענן מעליו, והפיל סמאל, וקצץ רגליו של נחש, וכשמת מתושלח שמעו קול רעש ברקיע, ושמחזאי ועזאל ב' מלאכים שירדו מן הרקיע וכו' והרבה נסים כמו אלו הכתובים פרק שנים ועשרים שאינם מפורשים בתורה וקצתם נרמזים בה, כולם הם נמסרים פה אל פה והיה לו למשה לכתבם בפירוש באריכות להבהיל לבות בני אדם אם היה בודא את הדברים מלבו לדעת הכופרים בתורה, ואם כן זה ראיה גדולה גם כן מדרך הסברא לקיום תורתנו מפי הגבורה: וכן מן הנסים שנכתבו בתורה שנעשו בפרסום, גם כן יש להביא ראיה שאם לא היו אותם הנסים לא היה כותבם משה רבינו, שהיו בני דורו מכזיבים אותו, כי לא לבד בפני ישראל ובפני פרעה ומצרים נעשו כל הנסים והמכות שהביא הקב"ה על המצריים במצרים אלא בפני מלכי מזרח ומערב שהיו באין אצלו ומעטרין אותו בכיפה, כמו שנאמר בנס קריעת ים סוף שמעו עמים ירגזון וגו' והרי זה הנס שהיה בים סוף במקום שהם אמר עליו שמעו עמים וגו' וידעו ואימתו הענין, כ"ש הנסים שנעשו בישוב שהיו שם קצת משאר האומות שידעו והאמינו בהם, וכן הנסים שהיו מתמידים להם במדבר מן וענני כבוד והבאר היו מפורסמים לכל אומות העולם, שראו שהיו הולכים מ' שנה במדבר הגדול והנורא מקום שרף ועקרב וצמאון וגו', ואם לא היה המן והבאר וענני כבוד לא היו יכולים לחיות שם, והרי עמלק שנאמר בו ויזנב בך וגו' הוא יכול להעיד שלא היה בו כח להרע אלא לאותם שהיה הענן פולטן, ונסים אלו וכיוצא בהם הכתובי' בתורה היו מפורסמים אז לכל העולם ולא היה יכול משה רבינו לכתוב בתורה מה שלא היה כי כל העולם חולקים עליו, ולא מצאנו ולא ראינו מי שחלק עליהם, אדרבה בקצת דברים היו מביאים ראיה מן התורה כפי דעתם בזמן אלכסנדרוס, כמו שהביאו בגמרא והשיב להם תשובה גביהה בן פסיסא

ועוד יש להביא ראיה לאמתות התורה מן הדברי' הנרמזים בה ברמז מועט, כמו ה"א הידיעה של יום הששי הכתוב בששת ימי בראשית הרומז לששה בסיון, ובשג"ם הוא בשר הרומז למשה שהיו ימיו מאה ועשרים שנה, ות"י שנה שעמד בית ראשון הרמוז במלת בזא"ת יבא אהרן, וז"ה יתנו כל העבר וגו' הרמוז לי"ב שבטים ולא שבט לוי לענין שקלים, וקדוש יהי"ה הרומז לשלשים יום של סתם נזירות, וכן כיוצא באלו רבות בתורה כפי מה שהם כתובים בספר (בעל הטורים) שחבר רבינו יעקב על עניינים אלו אשר הם ראיה