עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryבית א-להים (מבי"ט)

בית א-להים (מבי"ט) קלד

Beit Elokim (Mabit) 134 · בית א-להים (מבי"ט) · free full Hebrew text

Open in the reader →

כנגד הנחש ואמר רשע אל תגע בי, ישב בדין עם אדם וכו' וכיון שאכל נפשט צפורן ונסתלק הענן מעליו וכו' והפיל סמאל וקצץ רגליו של הנחש וכו', כשמת מתושלח שמעו קול רעש ברקיע וכו', שמחזי ועזאל ב' מלאכים ירדו מן הרקיע וכו', הצלת נח במבול בתיבה, נטל ב' כוכבים מכימה והביא מבול לעולם, את קשתי נתתי בענן, דור הפלגה ויפץ ה' אותם משם, וינגע ה' את פרעה וגו', ויחלק עליהם לילה מלאך שנזדמן לו לילה שמו וכו', ויוצא אותו החוצה העלה אותו למעלה מכיפת הרקיע וכו'. שבעה מופתים נעשו בעולם שלא היה כמותם, מופת הראשון שניצל אברהם מכבשן האש, מופת ב' לידת שרה בת תשעים שנה, ג' שנזרקה שיבה באברהם אבינו, ד' שמקודם היה אדם מת בעיטוש עד שבא יעקב וחלה וצוה לביתו, מופת ה' קריעת ים סוף, ו' שמש בגבעון דום, ז' לא היה אדם עומד מחליו אלא מחזקיהו ולהלן וכו', כעת חיה, רפואת אברהם ע"י מלאך, בשורת שרה, נסים שהיו נעשים באהל שרה ואח"כ באהל רבקה, הפיכת סדום ועמורה והצלת לוט, כי עצור עצר ה' בעד כל רחם לבית אבימלך על דבר שרי וכו', ונסים שנעשו לה הניקה בנים שרה, ובשעה שנפקדה היא הרבה עקרות נפקדו עמה חרשים וסומים וכו', כי שמע אלהים את קול הנער וגו', נסים שהיו בעקידת יצחק, ואבוא היום אל העין וגו', נסים שנעשו לאליעזר בהבאת רבקה, ויעתר יצחק לה' לנכח אשתו וגו', ברכת יצחק ליעקב, ויפגע במקום וילן שם וגו', ויקח מאבני המקום וגו', ואחר ילדה בת וגו', ויקח לו יעקב מקל לבנה וגו', מלאכים היו טוענים מתוך צאן לבן ליעקב, ויפגעו בו מלאכי אלהים, נסים שנעשו לו ליעקב עם אחיו עשו, ויאמר שלחני כי עלה השחר וגו', ויסעו ויהי חתת אלהים וגו' נסים שנעשו לו ולבניו אז, וימצאהו איש ג' מלאכים נזדמנו לו, ויט אליה אל הדרך בע"כ מלאך נזדמן לו וכו', צדקה ממני בג' מקומות הופיע רוה"ק בבית דינו של שם וכו' יצאה ב"ק ואמרה ממני, ולא שמע אליה וגו' שהביא הקדוש ב"ה איקונין של אביו ונתבייש וברח, ובני ישראל פרו וישרצו, וכאשר יענו אותו כן ירבה וגו', וכשמגיע זמן מולדיהן הולכות לשדה תחת התפוח וכו' והקב"ה שולח משמי מרום וכו', הם כמו חמשים, ושבעים שאחר לידת משה רבינו הם ק"כ כשנותיו של משה. וכן כלל כל הנסים שנזכרו או נרמזו בנביאים ובכתובים הם ק"כ, ללמד ששקול משה כנגד כל ישראל, ורוב כל אלו הנסים בפרט הנסים הנזכרים בתורה כוללים נסים רבים, כיציאת מצרים וקריעת ים סוף ומלחמת עמלק ונתינת התורה, ואין מספר לגדודי הנסים הפרטיים, וכן לנסים שנעשו אח"כ מאנשי כנסת הגדולה עד עתה לכל החסידים ואנשי מעשה אין מספר לכם אפילו לנגלים כל שכן לנסתרים שכתוב עליהם (תהלים קל"ד) לעושה נפלאות גדולות לבדו כל"ח, כי הנפלאות הם גדולות באיכותם וכן בכמותם כי הם נוהגות לעולם כמו שאמר כל"ח

ואפשר לומר ג"כ כי אמר קודם הודו לאלהי האלהים הודו לאדוני האדונים, כי אלהים ואדונים הם המלאכים והגלגלים כמו שפי' הרב ז"ל ועל ידיהם הוא ית' עושה רוב הנסים, ואמר כי אעפ"כ אינו ראוי להודות כ"א לו ית' כי הוא אלהי האלהים ואדוני האדונים ובמאמרו וצוויו הם נעשים, ובפרט צריך הודאה פרטית לנסים שהוא בעצמו עושה אותם מבלי אמצעי הוא ולא מלאך הוא ולא שרף לגודל מעלת הנסים, ולכן אמר לעושה נפלאות גדולות לבדו ירצה לבדו מבלי שום אמצעי וכן אפילו בעל הנס אינו מכיר בנסו ירצה מי שהוא רגיל להיות בעל הנס והוא המלאך או השרף אינו מכיר בזה הנס שעושה האל ית', ועל הרוב הנסים הנעשים ע"י אמצעי הם מפורסמים למי שנעשה לו הנס ולאחרים, והנסים הנעשים על ידו ית' מבלי שום אמצעי אינם מפורסמים וידועים אפילו למי שנעשים לו, כי ידיעת האמצעי הוא סבת הפרסום, וכיון שאין אמצעי שידעם אינם מתפרסמים, וכן אפשר לפרש לעושה נפלאות גדולות לבדו וגו' מה שפירשתי אלהי האלהים וכו', כי אפילו הנסים והנפלאות שהוא עושה אותם על יד האמצעי אין ראוי להודות כ"א לו לבדו כי הוא העושה אותם לבדו כי אין כח לעליונים לעשות שום פלא ונם כי אם במאמרו ובצוויו ית' וכו', וא"כ הוא לבדו העושה אותם ולא האמצעי שהוא המלאך או השרף

ולפעמים נעשה הנס על יד הצדיק בלי נטילת רשות מאתו ית', כי הוא בטוח בו ית' שיסכים על ידו וצדיק ונושע הוא כמו פתיחת פי הארץ ע"י משה ועמידת השמש ליהושע וזולתם, כי לא נצטוו ולא הורו על זה מקודם כמו בעשר מכות וקריעת ים סוף שנצטוה בהם משה קודם עשותם אלא בלא צווי ורשות הם בטוחים בו ית' שיעשה הנס על ידיהם, וזה הוא שאמרו על מה שכתוב (ש"ב כ"ג) צור ישראל מושל באדם צדיק מושל ביראת אלהים, הצדיקים כביכול מושלים במה שהקב"ה מושל, הקב"ה פוקד עקרות ומחיה מתים ורופא חולים ואלישע פוקד עקרה, כעת חיה את חובקת בן, והחיה בן השונמית, וריפא צרעת נעמן וכו', הרי אתה רואה שלא הזכירו הנסים שנעשים על פי האל יתברך אלא הנסים שעושה הנביא מדעתו, ואמרו מושל במה שהקב"ה מושל, כלומר כי כמו שהוא עושה נסים לבדו ואינו נמלך בפמליא של מעלה כן הצדיק יש לו בזה ממשלה שעושה נס מבלי המלכה והוא ית' מסכים על ידו, ובזה יש לו יתר שאת ומעלה לצדיק על המלאכים כי הם אינם יכולים לעשות דבר נס כי אם בצווי וברשות, והצדיק יש לו כח וממשלה בתוקף צדקתו להשען על אלהיו שיסכים על ידו