בית א-להים (מבי"ט) קג

והם מה שיורה על מהות, או על חלק מהות, או על איכות שסוגיו ד', או בתאר הדבר לזולתו לזמן או למקום או לאיש אחר, או בתאר הדבר בפעולתו אשר פעל, וביאר בסוף פ' ג' כי אנחנו קהל המיחדים באמת נאמר כי עצמו ית' אחד פשוט ואין ענין נוסף עליו בשום פנים, העצם ההוא ברא כל מה שברא וידע לא בענין נוסף כלל, ושאלו התארים המתחלפים אין הפרש בין שיהיו כפי הפעולות או כפי יחסים מתחלפים בינו ובין הפעולים וגו', ושהם כפי מחשבת בני אדם. זהו אשר צריך שיאמין בתארים הנזכר בספרי הנביאים שיאמי בקצתם שהם תארים יורו בהם על שלימות ע"צ הדמיון בשלימיותינו המובנות אצלנו, וכמו שבאר בשאר הפרקים עד פרק ששים

ומה שאומר אני בענין התארים אינו אלא בירור שלא יהיה קשה עלינו התארים הנזכר בתורה נביאים וכתובים שהם לפי מחשבת בני אדם ושקצתם יורו על שלימות ע"צ הדמיון בשלימות המובנות אצלנו כמו שכתב הרב ז"ל

ואמשיל משל שאינו דומה לנמשל אלא ע"צ הדמיון לקרב לשכל ענין התארים עם היותו הוא ית' אחד פשוט ושאינו גוף ולא כח בגוף, והוא אדם אחד במדבר תהו אין לו בית ולא אשה ובנים, אינו בונה אינו סותר אינו עושה שום פעולה, אינו חומל שאין לו על מי יחמול, אינו אכזר אינו מתפעל משום דבר, וכשראה שאין הבדידות טוב בא ליישוב בנה סתר קנה מכר עשה כל הפעולות הצריכות, חמל על אשתו ובניו, וכשלקח אשה והולידה לו היה אכזרי על אויביו ואויבי ביתו, התפעל מכל הראוי להתפעל. והמכוון בזה הוא הנמשל שאנו יודעים ודאי שהשי"ת אחד פשוט ואינו גוף ולא כח בגוף והוא קדמון, ולא יתאר מציאות ית' בשום תאר קודם שברא העולם בהיותו אחד פשוט בלא גוף והיותו קדמון, ואחר שברא העולם ורצה בקיומו וישובו והשגיח בו להשכיר ולהעניש כפי היושר והצדק הידוע לו ית' תארנו לו תארים כפי מה שפועל בעולם בעת הפעולה, וכפי מה שמתיחס אלינו בעת ההתיחסות לפי מחשבותינו ונתאר אותו כמו שנתאר עצמנו בעת שנתפעל, גם כי אין בו שום התפעלות אלא להורות כי בעת ההיא עשה פועל שאנחנו מתפעלים בעשותנו הפועל ההוא לא שהוא ית' יתפעל ח"ו בעשותו אותו כי אנחנו מתוארים בתארים המורים על מהותנו או על חלק מהותנו או המורים על איכותנו או על היחסים שבינינו לבינינו או על מיני הפעולות הנקנות לנו כפי הכנת טבענו, אבל השי"ת אינו מתואר אלא כפי הפועל והיחס לפי המחשבה אחר שברא העולם, לא שהפעולות יהיו מורות על מהות או חלק מהות או יחס לזמן ולמקום שהם מקרים, או שיהיו הפעולות נקנות כפי הטבע שהרי קדם לעולם דמות זמן בלתי משוער, ולא יתואר אז בשום דבר מהדברים וגם אחר הבריאה לא נתאר אותו שום תאר מהתארים אליו על צד הדמיון אלא בעת שפועל הפועל ההוא וגם זה לפי המחשבה ובתארים המורים שלימות על צד הדמיון בשלמיותינו המובנות אצלנו

וא"כ כל התארים הם כפי מה שמשגיח ופועל בעולם ואינם דבקים בעצמותו יתברך לא תוספת לו, וכל זה נכלל בכלל מה שאמרו חז"ל דברה תורה כלשון בני אדם, כלל שאין התארים דבקים בו ואין בו דמות תאר איברי בני אדם הנזכרים בו אלא מצד הברואים שברא והוא רוצה לפעול בהם על דרך היושר, ואין לנו דרך להודיע פעולותיו אלה אלא במה שיורו עלינו אותן הפעולות, וזהו הנרצה במה שאמר דברה תורה כלשון בני אדם, וראיה לכל זה כי כל מה שהוא מתקרב אלינו יותר ועושה לנו טובות, אנו מתארים אותו יותר בתארים הנזכרים על צד הדמיון ולפי מחשבותינו, ולכך ראינו שהוצרך משה רבינו ע"ה בפ' ואתחנן כשרצה לשנות עשרת הדברות להזהיר את ישראל (דברים ד') ונשמרתם מאד לנפשותיכם כי לא ראיתם כל תמונה ביום דבר ה' עמכם וגו', אחר ששנה עשרת הדברות אמר (שם) שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד, כי כשקרבנו לעבודתו לפני הר סיני כתיב וירד ה' וגו' ואמר אנכי ולא יהיה לך וגו' כי אל קנא וגו' והיה מורה גשמות והתפעלות ולכך הזהירם כי הוא אחד ואין בו גוף ולא התפעלות, ויחשבו כי התארים הנאמרים עליו הם על הדרך שהזכרנו

ובענין המצא הריבוי מהאחדות הפשוט, אמרו כי הושפע שכל פשוט מהסבה הראשונה וממנו שכל אחר ונפש הגלגל היומי וכן עד השכל העשירי שקוראין אותו שכל הפועל, כל זה אמרו דרך סברא לא במופת כי אם במה שבו מעט הספקות לפי דעתם, והבאים אחריהם קבלו זה מבלי מופת לבד שנתיחס אל קדומי הפילוסופים, ומהם שהקשו עליהם בכמה פנים מאין לו שמי שישכיל עצמו יתחייב ממנו גלגל, ומי שהשכיל הראשון יתחייב ממנו מלאך, וכמ"ש החבר לכוזר מאמר ד' כי אין אחד מהם מסכים עם חבירו ואין להפלא מחכמיהם כי לא היה להם ממי לקבל כ"א מהפילוסופים הקדומים, בפרט הפילוסוף המפורסם בעיניהם, כי אין להם דת אחרת, אבל יש להפלא מקצת חכמי הדורות האחרונים התורניים הנמשכים אחר קבלתם בזה וכיוצא בו שאין בו מופת והם מביאים אותו בספריהם דרך אמונה, הלא טוב לנו קבלת אבותינו אברהם יצחק ויעקב ובניו ומשה ואהרן וכל דור דעה שהם יוצאי מצרים, שנודע ונתפרסם בכל האומות גודל חכמתם ויושר מדותם ושלא ימצא בפיהם לשון תרמית, והם הישירונו כאב את בן ירצה להישירו וללמדו דעת אמתי מה שקבלו מנח ושם ועבר והם ממשותלח ואבותיו עד אדם הראשון, שהאל