בית א-להים (מבי"ט) קא

וזהו הנרצה ג"כ במה שכתוב ומבלעדי אין אלהים, אין מי שיהיה לו כח לעמוד על עמדו וקיומו זולתי

והראיה מן הקבלה מן הכתוב שהביא הרב ז"ל (דברים ל"ג) מענה אלהי קדם, כי אחר שאמר רוכב שמים בעזרך ובגאותו שחקים אמר מענה אלהי קדם, כי גם שהוא רוכב שמים והשחקים הם מעונו הוא אלהי קדם שקדם דמות זמן בלתי בעל תכלית לבריאת השמים והשחקים שהם מעונו, כי לשון קדם הוא קדימה בלתי נערכת אל דבר אחר כמו שתאמר בנין בית ראשון קדם זמן לבנין בית שני אין קדימתו ית' לעולם כך אלא הוא אלהי קדם ר"ל בלתי בעל תכלית הוא בכחו ומציאותו

וכן ממה שנודע ג"כ מן החוש ומן הקבלה חידוש העולם לבד המופת שהביאו עליו, יתבאר גם כן קדמותו על הדרך הנזכר, כי המכחישים חידוש העולם חושבים שזה הנמצא יכול על מה שהוא עליו לא סר ולא יסור היותו כן, וכמו שהביא הרב ז"ל פרק י"ג מחלק ב' בביאור זה הדעת, והנה אבותינו ספרו לנו מה שראו בעיניהם כל מה שכתוב בתורה מבריאת העולם ובריאת אדם הראשון, כי כשנברא אדם הראשון מצד עצמו שלם בבריאתו ביום שנברא ולא ראה את עצמו קטן ושיהיה הולך וגדל בדרך כל העולם כדרך שיהיה העולם אח"כ אלא בבת אחת בזמן אחד מצא את עצמו נוצר מבלי אב ואם שיקדמו לו, וידע והכיר כי לא נברא מעצמו כי האל ית' בראו ויצרו עפר מן האדמה ונפח באפיו נשמת חיים, וכשראה עצמו יחיד נסתכל בשאר הנבראים והם הבעלי חיים וראה אותם יותר שלמים ממנו כל מין ומין זכר ונקבה ואז קרא להם שמות כי אין ראוי לקרוא שם כי אם למי שהוא שלם בבריאתו, ולזה סמך (בראשית ב') ולאדם לא מצא עזר כנגדו שהיה חסר הבריאה משאר ב"ח ולא קרא לעצמו שם עד שהביא לו האל יתברך חוה ואז אמר (שם) זאת הפעם וגו' לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה זאת, כי עתה הוא שלם כיון שיש לו בת זוג וראוי שיהיה לו שם איש, וכן היא שלימה שיש לה בן זוג וראוי שתקרא אשה, והדמיון שיש בשמות איש ואשה מורה על היחוד שיש בין איש לאשתו יותר משאר זכר ונקבה של שאר ב"ח שאין זיווגם כי אם לקיום המין ואח"כ כל אחד פונה לדרכו ולצרכו, מה שאין כן בזיווג האיש עם אשתו שהוא לקיום המין ולקיומה באיש במה שיש תועלת בזיווגם הישר למה. שצריך להם בהנהגתם בעוה"ז להיותם זוכים לחיי העוה"ב, ראה אדם עצמו מבלי אשה ואחר שישן הביא לו האל יתברך את האשה וידע כי היתה עצם מעצמיו ובשר מבשרו, ועלו למטה שנים וירדו ארבעה כמשאז"ל (מדרש) ג' פלאים נעשו באותו יום בו ביום נבראו בו ביום שמשו בו ביום הוציאו תולדות וכו', וראו קין והבל עצמם נבראים שלמים ולא היה בעולם זולתו כי אם אדם וחוה ולא עמד הבל בעולם יותר מנ' יום וקין וזרעו האריכו עד המבול, ולסוף ק"ל שנה לבריאת אדם וחוה נולד שת כי ממנו הושתת העולם, כי זרע קין נמחה במבול ומזרע שת נשתיירו נח ובניו, והגיד אדם הראשון לשת בנו כי היה יציר כפיו של הקב"ה, וכן לאנוש קינן מהללאל ירד חנוך מתושלח למך, כי מתושלך שמש את אדם הראשון רמ"ג שנה ובן קפ"ז שנה הוליד את למך, נמצא ששמש למך את אדה"ר מקפ"ז עד רמ"ג נ"ו שנה, ונח קבל מאביו למך וזקנו מתושלח שראו את אדם הראשון ואמר להם כי הוא היה יציר כפיו של הקב"ה והגיד לו, ונח היה במבול בן ת"ר שנה ומבריאת העולם עד המבול אלף תרנ"ו, אדם הראשון חיה תתק"ל שנה נמצא שנולד נח אחר שמת אדם הראשון קכ"ו שנה נ"ו שנה אחר האלף האחד, תתק"ל וקכ"ו ות"ר הם אלף תרנ"ו, והשיג את אנוש פ"ד שנה כי אנוש חי תתק"ה על ק"ה שחיה שת אביו קודם שנולד הוא וק"ל שחיה אדם הראשון קודם שנולד שת הם אלף וק"מ, ונח נולד אחר אלף נ"ו, וכן השיג את קינן מהללאל ירד כמה שנים כמו שמבואר משנותיהם לבד את חנוך שהתהלך את האלהים בן שס"ה שנה כמנין ימות החמה, נמצא שקבל נח מאבותיו שבעה שקבלו מאדם הראשון שהיה יציר כפיו של הקב"ה וכן מקין ותולדותיו שהאריכו עד המבול, ושם קבל מאביו ומלמך וממתושלח, ואברהם אבינו קבל מנח ומשם ועבר, ויצחק מאברהם ומשם ועבר, ויעקב מאברהם ויצחק ושם ועבר, וכל אבות עבר ארפכשד ושלח ובניו פלג ורעו ושרוג ונחור ותרח ובניהם שהולידו לבד אותם שנזכרו בתורה בשמות, לא הכחיש שום אחד מהם יצירת אדם הראשון מכפיו של הקב"ה, והשבטים בני יעקב קבלו ממנו ומיצחק כשבאו מפדן ארם לארץ כנען, ובניהם תשלום שבעים נפש שירדו למצרים קבלו כלם מיעקב אביהם וכן הנולדים להם תוך י"ז שנה שחיה יעקב בארץ מצרים קבלו מיעקב ובניו, ועמרם בן קהת בן לוי היה מהם הוא משבעה שקפלו את העולם אדם מתושלח שם יעקב עמרם אחיה השילוני ואליהו שהוא קיים עדיין, ומשה רבינו קבל מעמרם אביו ומקהת,, וכן אהרן ומרים וכל יוצאי מצרים שקבלו מאבותם ואבות אבותם לא נמצא בפי שום אחד מהם הכחשה בדבר זה, וכיון שכלם עדים ועדים מפי עדים על אדם הראשון שהוא יציר כפיו של הקב"ה אם כן אז נברא גם כן כל העולם, כי אדם הראשון מצא כל הנבראים מבעלי חיים בקומתם ובצביונם, ואח"כ ראה שנולדו עגלים וטלאים וגדיים וולדות שאר המינים, ובצמחים ואילנות שנבראו ביום ג' עמדו על פתח קרקע עד שהתפלל עליהן אדם הראשון ביום ששי וירדו גשמים וצמחו לצורך הב"ח שנבראו ביום חמישי ולא אכלו עד יום ששי שראה אדם