באר יצחק אבן העזר רפד

מיתה כ"ע מודי דכולן חייבין, ודוקא היכא דקמא לא עבד שיעור מיתה והב' השלים לשיעור מיתה אז האחרון חייב כפי' רש"י (שם י' ע"א) בד"ה אחר האחרון למיתה כו', משום דקמא לא עבד כלום דט' טפחים אין בהם כדי להמית, ע"כ יכול הב' לומר דילמא יש חבט אף בפחות מעשרה, וקעבד הא' שיעור מיתה, א"כ אין לחייב האחרון רק מחצה ולא כל ההיזק ואין סברא לומר כל היכא דליכא לאשתלומי מהאי משתלם מהאי דכיון דליכא לאשתלומי מהא' מחמת ספק לכן משתלם מן האחרון כדס"ל לר' נתן (שם דף נ"ג), דהא כתבו התוס' (שם מ"ו ע"ב) בד"ה גלית אדעתך כו' דמה שאין משתלם מזה מצד ספק לא שייך בזה לומר כל היכא דליכא לאשתלומי מהאי משתלם מהאי ע"ש, וכן מבואר בח"מ (סי' ת"י סעיף ל"ז) בשם יש חולקין, ולכן מדחזינן במשנה הסמוכה להך משנה דהיו פחותין מעשרה טפחים כו' דחייב האחרון שהשלימה לעשרה דמוכח מזה דהא דפטור בהיו פחותין מעשרה טפחים לא הוי מצד ספק דהממע"ה, רק דהפטור של החופר בור ט' הוי מחמת פטור ודאי משום דאין שום ספק כלל אי יש חבט' בפחות מעשרה ואין חבט' בפחות מן י' בבירור, ולכן חייב האחרון דעבד שיעור מיתה בודאי, ושפיר הקשה הגמרא מן זה על ר"נ, וקושית הפני יהושע והכרו"פ הנ"ל מתורצת

ענף ד

אך אכתי תקשה מאי פריך בגמרא שם מהא דסנהדרין דבית הסקילה הי' גבוה ב' קומות ואי איתא נעבד לי' פחות מעשרה כו', הא י"ל דאינו אלא ספק טריפה, רק בבית הסקילה בעינן דחיפה שיהא קרוב למיתה ע"פ רוב ולכן בעינן ב' קומות (וכן מאי מקשה שם הגמרא מן מעקה דליעבד לי' פחות מעשרה והא יש לחלק דלא חייבה התורה לעשות מעקה רק בחשש נפילה דיהא קרוב למיתה ולא בספק מיתה, ואף דספק דאורייתא לחומרא, עכ"ז י"ל כיון דעיקרו אינו רק חשש נפילה א"כ כה"ג דהוי קצת כעין ס"ס לא חייבתו התורה בעשיית מעקה], ואף לתי' של הכרו"פ משום דאי הוי ספק בבור פחות מעשרה הי' לנו לחייבו עכ"פ מחצה אליבא דסומכוס דס"ל ממון המוטל בספק חולקין והמשנה אתי כסומכוס כמו שהאריך שם, קשה כל זה

והעיקר נלע"ד דהא דאמרו שם אלמא קסבר ר"נ יש חבט בפחות מעשרה הי' פשיטא להש"ס דבטריפה ודאית טרפי' ר"נ, משום דאי נימא מחמת ספק טריפה, א"כ קשה לשיטת הסוברים (המובא' ביו"ד סי' נ' ובפתיחה לה' טריפות בפר"ח ותבו"ש) דאף בנולד' ריעותא מחיים מוקמינן על חזקת היתר, ואי לא. הוי רק ספק א"כ מיבעי לן לאוקמי על חזקת היתר לשיטת הראשונים דס"ל כן, ולכן מדטרפי' ר"נ מוכח דס"ל דהא דיש חבט בפחות מעשרה הוי טריפה ודאית, ולכן מקשה הש"ס שם על ר"נ מן הנך משניות וברייתא הנ"ל

ובזה יש ליישב שיטת הרי"ף (ב"ק שס) שהביא מילתא דר"נ דיש חבט בפחות מעשרה ולא הביא המסקנא דשם דמכריסא דתורא משחינן.. וכבר תמהו (שם) עליו הרא"ש וש"פ ע"ש, ולפמש"כ ניחא, די"ל דבאמת למאי דקיי"ל חוששין לספק דרוסה כמבואר בחולין (דף מ"ג) וכמש"כ התוס' (שם) דלכן לא מוקמינן על חזקת היתר משום דשכיח לאיסור טפי, ומה"ט ס"ל להך מ"ד בישב קוץ בוושט חיישינן להבריא, א"כ י"ל דה"ה בחבט בפחות מעשרה אף דהוי ספק, עכ"ז אפשר דזהו ג"כ שכיח לאיסור טפי, ובפרט להסוברים בכל ספק הנולד מחיים באיזו ריעותא דטריפה כמבואר שם ביו"ד (סי' נ') [וטעמם דכיון דקיי"ל דחוששין לספק דרוסה], וכן בישב קוץ בוושט חוששין להבריא, אלמא דכיון דנולד' ריעותא מחיים לא מוקמינן על חזקת היתר, ולפ"ז לא קשה כלל ממעקה על ר"נ, משום דיש לחלק, דשאני בספק טריפה דכיון דנולד' ריעותא עכ"פ לכן טרפי', והגמרא דמקשה עליו י"ל דמיירי אף למאן דס"ל אין חוששין לספק דרוסה, ובישב קוץ בושט ס"ל דאין חוששין להבריא ולשיטת הך מ"ד הדין נותן גם בחבט פחות מעשרה אי הוי רק ספק, דמיבעי לן לאוקמי על חזקת היתר כמו בספק דרוסה דס"ל כן להך מ"ד אף שנולד' ריעותא מחיים [ורצה לאוקמי מלתא דר"נ אליבא דכ"ע, ולכן מקשה כן ומתרץ אליבא דכ"ע משא"כ לדידן דקיי"ל בחולין שם כמאן דס"ל חוששין לספק דרוסה ובישב קוץ בוושט ג"כ חיישינן להבריא, אין מקום לקושית הגמרא ממעקה על ר"נ כנ"ל. **הג"ה [ואי נימא דהך מילתא דאמר ר"נ שם יש חבט בפחות מעשרה הוי רק ספק טריפה וכמש"כ הכרו"פ, יש מקום ליישב דברי התוס' ב"ק (נ' ע"ב) בד"ה אם שהתה מעל"ע כו' דנסתפקו בשהתה מעל"ע אי בעי בדיקה, ותמה הש"מ הא זהו גמרא מפורשת בחולין (נ"ו ע"ב) על דרסה וטרפה בכותל דאם שהתה מעל"ע צריכא בדיקה וכן איתא בביצה (דף ל"ה), אך אי נימא כמש"כ הכרו"פ י"ל שאני טרפה בכותל דהוי' וודאי טריפה כ"ז דלא שהתה כמו נפולה דהוי' בחזקת שנתרסקו אברי' ע"פ רוב כנ"ל, ולכן אף בשהתה בעי' בדיקה, משא"כ ביש חבט בפחות מעשרה טפחים דאף דלא שהתה לא הוי רק ספק טריפה, ולכן אפשר לומר דאי שהתה מעל"ע אז לא בעי' בדיקה כלל, אך לפמש"כ להוכיח דהא דאמרו שם לר"נ יש חבט בפחות מעשרה הוי ודאי טריפה כנ"ל, א"כ דברי התוס' תמוהין בקושית הש"מ הנ"ל. ונלע"ד לתרץ דהא בחולין (שם) פי' רש"י בד"ה צריכה בדיקה אעפ"י ששהתה מעת לעת דשמא נשברה השדרה ונפסק החוט עכ"ל, והרשב"א בחידושיו לחולין שם כתב להסתפק בדעת רש"י דלא בעי בדיקה רק לחוט השדרה או אפשר לומר דלאו דווקא דה"ה דבעי בדיקה לכל החלל כמו שאמרו (שם דף כ"א), אך הרשב"א הכריע שם דבעי בדיקה נגד כל החלל אף בשהתה, א"כ י"ל דזה גופא נסתפקו התוס' משום דבעמדה פשיטא להו דבעי בדיקה לכל האברים כמבואר בחולין (שם) דאמרו דעמדה בעי בדיקה ואח"ז אמרו דבעי בדיקה נגד בית החלל, אך בשהתה מעל"ע עדיין יש להסתפק דמחמת חשש ריסוק א"צ לבדוק משום דאלו היתה מתרסקת לא היתה חי' מעל"ע כפי' רש"י בביצה (שם), וכיון דיצאנו מחשש ריסוק ע"כ אף דיש לחוש לנקבו האברים, עכ"ז אפשר דא"צ לבדוק רק חוט השדרה וכספק של הרשב"א הנ"ל, דאפשר דשהתה עדיף בזה מעמדה, וזה שנסתפק התוס' אי בעי בדיקה היינו אי בעי בדיקה נגד כל החלל וכדין בדיקה המבואר שם, וע"ז מייתי התוס' מן בה"ג ראי' שכתב דאנן לא בקיאינן בבדיקה א"כ מוכיח מזה דגם בשהתה מעל"ע בעי בדיקה נגד כל החלל ולא סגי בבדיקת חוט השדרה לבד, משום דאלו לא הי' צריך בדיקה רק לחוט השדרה, א"כ הא גם האידנא בקיאינן בבדיקה וכמש"כ הט"ז ביו"ד (סי ל"ב סק"ד) ע"ש, כן נראה ליישב קצת דברי התוס' שלא יהיו תמוהין כ"כ

].** ועוד נראה לפענ"ד להביא ראי' דנפולה הוי' בחזקת שנתרסקו אברי' בודאי ע"פ רוב, דאל"כ תקשה לרב דס"ל אין חוששין לספק דרוסה, וכן בישב קוץ בושט אין חוששין להבריא, ואף דהתם שכיח לאיסור טפי וכמש"כ התוס' בחולין (דף מ"ג), א"כ תקשה להאי מ"ד אמאי נפולה טריפה אי נימא דאינה רק ספק טריפה, טריפה, והא ס"ל דמספק מוקמינן על חזקת היתה אף דנולד' ריעותא בבהמה, וכמו בישב קוץ בוושט וספק דרוסה, וא"ל דהך מ"ד יסבור דשאני ישב קוץ בוושט וס"ד דהתם אינן שכיחי לאיסור [ולא ס"ל כמאן דסובר דהתם ג"כ שכיחי טפי] משא"כ בנפולה מודה דהוי' שכיח' לאיסור, דז"א, דהא בחולין (שם) פריך הגמ' על ישב קוץ בושט מ"ש מספק דרוסה, ואינו מחלק דשאני ס"ד דהוי שכיח לאיסור משא"כ ישב קוץ בושט, ומוכח דס"ל להגמרא דאליבא דכ"ע הוי ישב קוץ בושט שכיח לאיסורא ג"כ, ולכן מקשה הש"ס שפיר מס"ד על ישב קוץ בושט, ולפ"ז תקשה להך מ"ד מ"ט בנפולה הוי' טריפה כנ"ל, אע"כ מוכח דנפולה הוי' בחזקת שנתרסקו אברי' ע"פ רוב וכמש"כ הלבוש והמנחת יעקב] ולכ"ע הוי' ונפולה טריפה ודאית

וכן יש לדון בהא דחולין (דף נ"ו) בהכתה. חולדה על ראשה מקום שעושה אותה טריפה דאמר רב מכניס ידו ובודק כ', וקשה הא ס"ל לרב דאין חוששין לספק דרוסה אף דשכיחא לאיסורא, א"כ מ"ט חשש בהכתה חולדה על ראשה לנקובת הקרום, ויש לחלק ואכנ"ל .