באר יצחק אבן העזר רסח

ענף ו

וגם במשנה שם אביו לגמרי ידוע מש"כ הג"פ להקל ג"כ משום שא"צ לכתוב לכתחלה שם אביו, והגט מקושר השיג עליו משום דאין לקחת יסוד מזה כלל, דהא אם הי' כותב בן פלוני לבד סגי וכשר כמש"כ מהר"ם פאדווה, א"כ שם אביו חשוב כשמו והוי שינוי בשמו עכ"ל, והנלע"ד דהנכון עם הג"פ דהא מבואר בתה"ד (סי' רכ"ח) דשינוי שם אביו של עד אינו פסול משום דא"צ לכתוב רק פלוני עד לבד, ולא אמרינן דכיון דבן פלוני סגי הוי שינוי בשמו אלא ע"כ מוכח כהג"פ הנ"ל, והסוברים לפסול שינוי שם אביו של עד היינו משום דלכתחלה צריך לכתוב גם שם אביו כמש"כ הגר"א זצ"ל (סי' ק"ל ס"ק כ"ז) ולא משום סברת הגט מקושר הנ"ל, דכיון שכתבו שמו א"כ לא הי' צריך לכתוב יותר, והוי שפיר שינוי בדבר שא"צ לכתוב, וכה"ג מצינו בזבחים (דף ל"ו) דאיתא שם לפיכך אם נתן הראשונה כתיקונה והשני' חוץ לזמנה כיפר ולא אמרינן כיון דאם לא נתן הראשונה רק השני' לחוד דהוי אז עיקר הקרבה דהא מקרי מתיר, ומזה ילפינן (שם דף כ"ח) דאחר שנתן זריקה א' א"כ אינה צריכה שוב זריקה ב' לכן אינה מפגלת כיון דעכשיו אין צריך לזריקה הב', וה"ה בנ"ד דאחר שנכתב שמו אין צריך לכתוב בן פלוני דזה מקרי שינה בדבר שאין צריך לכתוב, דלא תקנו חז"ל לפסול בזה, וגם בזה שייך לומר הטעם דכיון דא"צ עכשיו לכתוב א"כ יתלו בטעות ולא יוציאו לעז ואף דנימא לחלק בין הא להא דזבחים, עכ"ז הא התה"ד לא ס"ל כסברת הגט מקושר כנ"ל, ובתשובה אחת הארכתי בזה

והנו"ב (מה"ת סי' ק"ט) כתב בכתבו כהן על אבי המתגרשת והוא אינו כהן פסול, משום דחיישי' שמא הערים הבעל במכווין שיהא נכתב הגט שלא לשם אשתו ויופסל עכ"ל אכן בנ"ד שהמגרש בעצמו אמר שלא יכתבו לוי לפי שכמדומה לו שאביה אינו לוי, ורק מחמת העד לא האמינו בדבריו, א"כ אם הי' רוצה לקלקלה הי' לו לשתוק, ואין לומר דבאמת מתחלה בעת התחלת ענין הגט הי' חפץ לגרשה באמת ואח"ז חזר בלבו, ורצה לקלקלה, דהא ביבמות (דף ל"ט) בתוס' ד"ה אמר רב ואין כופין כו' כתבו בשם הר"ת דהיכא שבאים לפנינו לחלוץ דאם היו מכוונין לשם אישות לא הי' חוששין לחלוץ רק לייבם ע"כ מניחין לחלוץ ע"ש, וחזינן דלא חיישינן שמא מעיקרא הי' מכוין לחלוץ ואח"כ חזר בלבו, וגם לא חיישינן דאערומי קמערים, וה"ה בנ"ד דלא חיישינן לזה, ובלא"ה אין לחוש לחומרת הנו"ב דהא חזינן דהרא"ש בתשובה ושארי ראשונים פסלו שינוי שם אביו משום חשש לעז ולא מטעם של הנו"ב הנ"ל אלמא דלא ס"ל לחשש הנ"ל, משום דהא קיי"ל דבעל אינו חשוד לקלקלה כמש"כ התוס' (בריש גיטין), וגם במומר כתבו דכופין אותו לגרש דגם בזה שייך אנן סהדי משום מצוה לשמוע ד"ח ומגרשה בלב שלם, ואף דיש לחלק, עכ"ז בנ"ד שנכתב ע"פ הגדת העד וודאי לא חיישינן, כמו שמצאתי בצמח צדק (סי' פ"ג שכתב בשם המזרחי) בד"ה כיוצא בזה ממש מצאתי כו' ובנ"ד שהסופר כתב שם אבי אשתו ע"פ הבעל יש לחוש שמא כיון לקלקלה עכ"ל, אלמא דדווקא היכא שנכתב השינוי ע"פ הבעל חיישינן לזה ולא היכא דנכתב שלא ע"פ הבעל, גם מבואר בירושלמי (גיטין פ"ד ה"ב) דבמגרש ברצונו לא חיישינן שישנה שמם כדי לקלקלה ע"ש

ונתבאר בעז"ה דלכל השיטות אין להחמיר בנ"ד אף לשיטת הרא"ש שהוכיחו האחרונים לפסול אף בשינה במהו שא"צ לכתוב, ג"כ הא נתבאר לעיל להקל בנ"ד אף לשיטתו משום דלא פשעו העדים והסופר, ודווקא היכא דכתבו שינוי השם לגמרי דמיפסל משום דלא הוי ספירת דברים אז אף היכא דלא פשעו העדים ג"כ פסול לכ"ע, אבל היכא דלא שייך לפסול משום ספירת דברים כמו שנתבאר לעיל בנ"ד, ואינו פסול אלא משום לעז, אז יש להקל היכא דלא פשעו העדים, גם נתבאר לעיל טעמים אחרים, להקל אף לשיטת הרא"ש, אכן היכא שקיבלה הגט ע"י שליח אז יש להחמיר כמבואר באחרונים, אבל אם קיבלה הגט מיד בעלה בעצמה יש להקל בנ"ד, אכן לפי שגדולי האחרונים החמירו בזה, לכן יראה מעכ"ת לשלוח הענין הזה לשלשה רבנים מגדולי זמננו, ואם יסכימו להקל אז גם אני נמנה עמהם

סימן יג מה שהשיבותי להמנוח הרב הג' המפורסם חו"ב בחדרי תורה כש"ת מוה' אלחנן זצ"ל האב"ד דק"ק באריסעוו

מה שבקש ממני כ"ת לחוות דעתי אודות הגט שסידר באחד ששם אביו היה נקרא ליב לבד ולא נתברר שם הקודש שלו אם הוא אריה או יהודה, וציוה לכתוב ליב לבד, ומורה אחד התעקש נגדו בזה, הנני להשיבו שבאמת אין בדברי המערער שום ממש כלל כמש"כ מעכ"ת בדברים נכונים, ואף לשיטת הרמב"ם שכתב הב"י דס"ל דדווקא בדיעבד כשר כתב שם החניכה אבל לא לכתחלה, מ"מ הא מבואר בב"ש (סי' קכ"ט ס"ק א') דבחניכה שהכל קורין אותו בו כותבין לכתחלה ע"כ בנ"ד סגי לכתחלה לכתוב רק שם ליב לבד, וכן מצאתי בתשובת שיבת ציון (סי' פ"ז) שכתב בשם אביו הגאון הנו"ב ובית דינו הצדק בא' ששמו הי' ליב ולא ידעו אם נקרא בשם הקודש ארי' או יהודה וסדרו לכתחלה לכתוב ליב לבד ע"ש, וכ"כ הג"פ (סי' קכ"ט ס"ק קל"ב) בשם עבידי ולא הי' יודעים שם הקודש שלו אם הוא עובד או עובדיה שכתבו רק שם עבידי לבד, דבכה"ג כשר לכתחלה ג"כ, והביא ראיה לזה מהתה"ד שכתב כן בשם חזקיה, אלמא דלכתוב רק שם החניכה לבד עדיף יותר מלכתוב שני גיטין לכתחלה, וכש"כ בנ"ד שזהו בשם אביו ולרוב פשיטותו אין כדאי להאריך בזה כלל, ויען שאין מדרש בלא חידוש לכן נבאר בקצרה דעת הרמב"ם בזה, הובא בב"י (אה"ע סי' קכ"ט) בשמו דכתב חניכתו כשר, ומשמע בדיעבד דווקא כמש"כ הב"ש (ס"ק א'), והב"י כתב (שם) דהרמב"ם הי' גורס במשנה מתחלה וכך היו נקיי הדעת עושין כו', ואח"ז כתב חניכתו כשר ע"ש, ולענ"ד יש להקשות על הב"י דהא בפי' המשניות להרמב"ם (גיטין שם) מבואר דהרמב"ם הי' גורס וכך היו נקיי הדעת אחר כתב חניכתו ע"ש, א"כ מוכח מזה דהרמב"ם דנקט כתב חניכתו לאו דווקא הוא, ובאמת אף לכתחלה כשר בשם חניכה גם להרמב"ם, וכן מוכח מהרמב"ם (פ"ד ה' י"ד מה"ג) דכתב דעדים חותמין פב"פ עד, וכתב הכ"מ שם דלאו דווקא נקט הרמב"ם זה ע"ש, א"כ מנ"ל להב"י דהא דכתב הרמב"ם כתב חניכתו כשר הוי דווקא ומה שכתב דיחתום פב"פ עד הוא לאו דווקא, הא י"ל להיפך, וחד מנייהו בוודאי כשר לכתחלה דהא אמרו וכך היו נקיי הדעת עושין, אך דתלוי אם נגרוס וכך היו נקיי הדעת אחר כתב חניכה או אחר פב"פ ולא כתב עד כמבואר בתוס' (שם דף ל"ד) ד"ה והוא דאתחזק כו', א"כ מאן מפיס איזה מהן לאו דווקא, ובפרט למאי דמבואר בפי המשניות להרמב"ם דגרס וכך היו נקיי הדעת אחר כתב חניכתו, א"כ מוכח מזה דאף להרמב"ם כשר חניכה לבד לכתוב לכתחלה, ועיין בשו"ע (סי' ק"ל סעיף י"א) דכתב דלכתחלה צריך לכתוב פב"פ עד, ובסי' קכ"ט (סעיף א') כתב המחבר דכתב חניכתו כשר, ומוכח לפ"ז דע"כ חד מנייהו לאו דווקא

ודברי הרמב"ם תמוהים, א', במש"כ כתב חניכתו כשר דמשמע דיעבד ולא לכתחלה, ובפי' המשניות מבואר דוכך היו נקיי הדעת קאי על כתב חניכה, א"כ מוכח דאף לכתחלה כשר, ב', למה לא כתב הרמב"ם דבתתימות העדים יכולים לחתום לכתחלה פב"פ בלא עד, ומש"כ הכ"מ דלאו דוקא הוא, הוא דוחק, דדברי הרמב"ם בדיוק נאמרו, בפרט מה דמבואר בגמ', ולכן נלע"ד דבאמת הי' גורס הרמב"ם להך דוכך היו נקיי הדעת עושין