באר יצחק אבן העזר רסה

כתבו מקום עמידתם, א"כ מהראוי שיהא זכאי במציאתה לר"א כיון דמדידה לדידי' לא קניס ר"א, ובע"כ מוכח לחלק דשא"ה ביבמות דזכה הבעל כבר במ"י ומציאתה ע"כ אינה יכולה להפקיע א"ע טענו, משא"ה הכא דלא זכה הב' מעולם במ"י דמודה ר"א דבכה"ג לא תקנו חז"ל, [גם יש לחלק באופן אחר], א"כ קושית הגאון מיושבת, דהמשנה אשמועינן רבותא בהי' במזרח דאף די"ל דהב' לא פשע, דמ"מ אינו זכאי במעשה ידיה אף לר"א, אבל אי תני לא כתב כלל, דפשע הב' כיון דראה דלא נכתב מקומם, אבל הי' במזרח לא פשע דמנ"ל אם נכתב במזרח או לא, כה"ג הוי אמינא דפליג ר"א, והא דהקשו התוס' שם בשינה שם עירו דהו"ל למיתני לא כתב כלל, י"ל דרבותא זו ממילא ידעינן מרישא דהי' במזרח, גם יש מקום לתרץ קושית הגאון הנ"ל לפ"ז ע"פ סוגית הש"ס דיבמות (צ"א ע"ב

)].** ענף ב

והרשב"א בתשובה (סי' אלף י"ח וסי' אלף רכ"ב) הוכיח דצריך לכתוב לכתחלה מקום דירתו מהא דשינה שם עירו פסול [הובאו בב"י (סי' קכ"ח)], ולכאורה י"ל ראי' זו וי"ל דשינה גרע מלא כתב כלל משום דיש בזה חשש לעז כמש"כ הרא"ש, ובאמת א"צ לכתוב שם עירו כלל, אך המשנה נקט בקרה וכתבו שם עירו בשינוי וכמש"כ הג"פ (סי' קכ"ט ס"ק ל"ו) בשם מהרש"ך וש"פ שכתבו דבזמן הש"ס לא נהגו לכתוב כהן, והא דכתובות (דף כ"ד) מיירי באם כתבו כהן ע"ש, וכדחזינן דנקט המשנה בכתב סופר גט לאיש ושובר לאשה, דאירע כן ע"פ איזה סיבה], א"כ יש לתמוה לכאורה על ראית הרשב"א הנ"ל, וע"כ מוכח דהרשב"א ס"ל ג"כ דלכן פסול שינה שם עירו משום שצריך לכתוב לכתחלה, או דמעכב בדיעבד [כמש"כ הב"י להרשב"א], וחזינן דס"ל להרשב"ם דאינו פסול שינה אלא במה שצריך לכתוב, והא שהביא הב"י בשם תשובת רשב"א (סי' קכ"ח) שכתב על אשה שנולדה בנרבוניא וכתבו בגט שנולד' במרסיליא דפסול מחמת שינה שם עירו עכ"ל, י"ל דאזיל לשיטתו דכתב (ססי' אלף רכ"ב) דצריך לכתוב לכתחלה שם מקום לידתו ג"כ וע' ביאורי הגר"א זצ"ל (סי' קכ"ח ס"ק ג') שכתב בשם הרשב"א שצריך לכתוב לכתחלה גם שם מקום הלידה

וגם י"ל דבגיטין (כ' ע"א) אמרו הא בעינן שינה שמו ושמה ופי' רש"י משום דתנן לקמן דפסול, אלמא דצריך לכתוב שמו ושמה, ואית דלא גרסי שינה עכ"ל, ולהך גירסא דגרסי הא בעינן שינה שמו קשה מה שייכות לזה הך שינה שמו דהא התם בלא כתב, א"כ איך מוכיח מהמשנה דצריך לכתוב שמו ושמה כמש"כ רש"י, אבל לפמש"כ ניחא משום דס"ל כמש"כ להרשב"א ולשיטת ר"י הנ"ל דשינה לא פסל אלא במה שצריך לכתוב ומדפסלו שינה שמו הוכיחו דצריך לכתוב שמו, והא דלא הוכיחו משם (דף ל"ד) דהתקין ר"ג לכתוב איש פלוני, י"ל דהך גירסא ס"ל דשינה אינו פוסל אלא היכא דמעכב כתיבתו בדיעבד כפי' המהרש"א הנ"ל, וכמש"כ המהריב"ל והובא בתשובת הגאון רע"א זצ"ל (סי' קט"ז), והוכיחו מזה דמעכב בדיעבד שמו ושמה

ונתבאר בעז"ה דשיטת ר"י בעל התוס' ושיטת הרשב"ם להך גירסא הנ"ל דס"ל דאינו פסול שינה אלא במה שצריך לכתוב א"כ ה"ה בכתבו לוי על שאינו לוי ג"כ יש להקל, דהא בימי התנאים לא כתבו כהן ולוי כמש"כ הג"פ (סי' קכ"ט) והביא ראי' מב' יוסף בן שמעון דאם היו משולשין יכתבו כהן רק בימי אמוראים הרגילו לכתוב כן כמו בכתובות גבי אין מעלין משטרות ליוחסין ע"ש, ומצאתי ברדב"ז (ח"א סי' פ"א) שדחה ראייתם מכתובות, וסיים דאין הכרח לכתוב כהן אף לכתחלה והדבר תלוי במנהג וגם כתב דלפי המנהג אם נהגו לכתוב וכל שום אין צריך לכתוב כהן גם לפי המנהג משום דזה נכלל בכל שום ע"ש, ולפ"ז י"ל דהמחבר (סי' קכ"ט סעיף י"ט שכתב דלא נהגו לכתוב כהן אזיל לשיטתו דפסק (בסעיף ח') לכתוב כל שום, אבל הרמ"א דכתב לכתוב כהן כפי המנהג אזיל לשיטתו דכתב (בסעיף ח') שלא לכתוב וכל שום כהרדב"ז הנ"ל, ועפ"ז יש לדון בגט מומר שכתבו בשמו הכהן ובאמת אינו כהן דיש להקל דכה"ג גם לפי המנהג אינו צריך לכתוב כהן דהא במומר כותבין וכל שום לכ"ע, א"כ אינו צריך לכתוב הכהן והוי שינוי בדבר שאינו צריך לכתוב, ויש לדון בזה הרבה

וכיון דכתיבת כהן ולוי לא הית' בכלל התקנה שהתקין ר"ג לכתוב, ולכן לא כתבו כן בזמן המשנה, ובאמת אין זה רק מצד המנהג כמש"כ, הרדב"ז, וכש"כ באבי המתגרשת דהא כמה פוסקים ס"ל דלא צריך לכתוב שם אביה כלל, וכיון דס"ל להתוס' דשינוי במקום לידתו כשר מטעם שאין צריך לכתוב, ואף דהי' המנהג לכתוב מקום לידתו, מ"מ כיון דאין צריך לכתוב לכתחלה מצד הדין לכן כשר בשינוי, ושינוי מקום דירתו דפסול הוי משום שצריך לכתבו, א"כ כתיבת הכהן דא"צ לכתוב מצד הדין רק מחמת המנהג וודאי דהוי שינוי במה שא"צ לכתוב וכשר

והאחרונים כתבו להחמיר בזה לפי מאי דקיי"ל דאין כותבין האידנא שם דירתם אף לכתחלה כמבואר (סי' קכ"ח), ומ"מ קיי"ל דשינוי שם עירו פסול אף האידנא אלמא דאף מה שאין צריך לכתוב לכתחלה אפ"ה פסול, וע"כ זהו מטעם שכתב הרא"ש דיש לחוש ללעז, וה"ה י"ל בכתבו כהן על אינו כהן, ולדעתי נראה לחלק די"ל דעיקר תלוי לפסול שנוי דירתו משום דהוי דבר הצריך לכתוב משום דמה שאין צריך לכתחלה מן הדין רק מצד המנהג לא שייך לעז משום דיתלו דהעדים לא קיימי עלה, משא"כ במה שצריך לכתוב לכתחלה מצד הדין כיון דהעדים מחוייבין לדקדק בזה ועל כולא מילתא קמסהדי, לכן שייך בזה לפסול משום לעז, והא דפסול האידנא שינוי מקום דירתה, י"ל כיון דבזמן הש"ס נמנו ופסלו הגט שנכתב בשם עירם בשינוי ואז היה צריך לכתוב לכתחלה שם עירם והוי טעם מעליא לפסול בשינה משום לעז, ע"כ אף דעכשיו אין כותבין מקום דירתם אף לכתחלה משום שמקום דירתנו מרופה בידינו, אפ"ה פסול אף האידנא, דהא קיי"ל בריש ביצה דדבר שבמנין צריך מנין אחר להתירו אף שבטל הטעם, וה"ה בשינה שם עירו דהוי דבר שבמנין, אבל בכתבו כהן על אינו כהן באבי' של אשה דכיון דאין צריך לכתוב כהן לכתחלה מצד הדין, וגם בעיקר שם אבי' ס"ל לכמה פוסקים דאין צריך לכתוב (כמו שהכריע הגט מקושר דאין צריך לכתוב שם אביהם לכתחלה דסגי בשמוחן ושם של נשותיהם], וכש"כ בשם אבי האשה, ובפרט בכתיבת כהן דמצד הדין אין צריך לכתוב לכתחלה הכהן, ולא נמנו מעולם על שינוי כזה, לכן יש להקל בזה, ואין ראי' כלל משינוי שם עירו לנ"ד

ענף ג

ועכשיו נבאר לשיטת הרמב"ם (פ"ג מה"ג) דהרמב"ם פסק שינה שם עירו הגט בטל מה"ת, וכן כתב המחבר (סי קכ"ט) והב"ש כתב (שם) דאף דנמסר לפני עדי מסירה בטל מה"ת, וטעמא די"ל דהא קיי"ל אם לא כתב שמו ושמה בטל מה"ת וזהו בכלל מש"כ הרמב"ם שיהא ענינו דבר הכורת בינו לבינה, וכמש"כ הר"נ (פ"ב דגיטין) דבעי ספר כריתות דספירת דברים יהי' מוכח בהגט, וכ"כ הב"י (סי' קכ"ט) בשם תשובת הרשב"א דבגט צריך לכתוב שמו ושמה שיהי' מוכח מהגט איזה מגרש, ואף דבעדי מסירה קיי"ל דלא בעינן מוכח מתוכו עכ"ז בעי מוכח קצת שיהי' מוכח שמו ושמה בהגט, ולכן פסק הרמב"ם דשינה שם עירו בטל מה"ת דכיון דנכתב בגט שם עיר אחרת נתבטל ספר הכריתות דשמו ושמה משום דמוכח מזה שלא נכתב לשם המגרש רק לאיש אחר, ולפסק המחבר והרמב"ם הנ"ל דשינה שם עירו בטל מה"ת אף האידנא דאין כותבין שם דירתם כמו שפסק המחבר (שם) אלמא דשינה דירתם גרע אף היכא דא"צ לכתוב לכתחלה א"כ יש לדון דה"ה אם כתבו כהן על אינו כהן, דהא לשיטתם דס"ל דבטל מה"ת לא שייך לחלק משום דבר שבמנין כנ"ל, א"כ לכאורה יש להחמיר בנ"ד לשיטת הרמב"ם והמחבר הנ"ל דבטל מה"ת

ואחר העיון נלע"ד דלשיטת הרמב"ם יש להוכיח בכתבו כהן על אינו כהן דכשר, דהא חזינן דשיטת