באר יצחק אבן העזר רמט

א"כ הוי חצי דבר, דהא כבר כתבתי דכיון דכתוב בכת"י הבעל כשר מה"ת, א"כ הי' מצי להיות תועלת מה"ת מעדי אמירה בלא שום הצטרפות לכת אחרת משום שיכול הבעל ליתן גט בכת"י דאז לא יצטרך לשום כת עדים לשיטת הרי"ף גופי' דס"ל דע"ח כשר בלא ע"מ, כן י"ל בכוונת התוס, וע' במהרש"א שם. וכן י"ל להנך הסוברים דלא בעי מוכח מתוכו אף בליכא ע"מ רק ע"ח לבד, וטעמם כתבתי כבר משום דס"ל דזה לא מקרי חצי דבר, דהא בעת שחתמו ראו דבר שלם ואף דבלא המסירה אין תועלת יוצאת מהם כלל, מ"מ הא לשיטת הרי"ף וש"פ הנ"ל דס"ל דבעדים חתומים ל"צ לעדי מסירה כנ"ל, ע"כ לא מקרי חצי דבר, דחצי דבר לא מקרי אלא במחוסר עוד כת עדים שיצטרכו להגיד בב"ד דהוי מחוסר מעשה, משום מי יימר דמזדקקי לי' תלתא כמו בקדושין (דף ס"ב), והיכא שמחוסר' המסירה לבד בלא הצטרכות עדים, לא מקרי חצי דבר, אבל הסוברין דבעי מוכח מתוכו לא ס"ל כן, וכמש"כ כבר

[יד] ומה שהקשה כ"ת על מש"כ הטור בשם הרמ"ה באה"ע, (סי' קמ"ב) דאם יש עדים שמסר הבעל גט זה לסומא להיות שליח הולכה דצריך השליח למוסרו לה בפני אותן העדים משום חצי דבר וכן הובא זה במחבר שם (סעי' י"ב), דהא הטור הביא שיטת הרא"ש (בריש סי' קמ"א) דכל שליח הולכה צריך למנותו בעדים וכן כתב המחבר סי' הנ"ל סעי' י"ג), א"כ תקשה לשיטתם דפסקו ג"כ דצריך למוסרו בפני אותן העדים כדי שלא יהי' חצי דבר, לפ"ז בכל גיטין הבאין ממדה"י דע"כ מוסרו לה לפני עדים אחרים, א"כ הא הוי חצי דבר לשיטתם, ונשאר כ"ת בצ"ע, יפה הקשה, וביותר יש לתמוה על הרמ"ה הנ"ל מה יענה בהך משנה דגיטין (דף ס"ג) דשנים אומרים בפנינו קיבל וקרע כו', דהא לשיטת הרי"ף בפי' חצי דבר, וכן להרמ"ה הנ"ל דאזיל בשיטת הרי"ף הנ"ל, מוכרחים לתרץ כמש"כ התוס', והובא בב"ש (שם ס"ק כ"א), דלכן לא הוי חצי דבר משום דעדי אמירה ל"צ לעדי קבלה אם הגט ביד השליש ומהימן כו' א"כ תקשה גבי שליח הולכה נימא ג"כ הכי, דהא אם השליח מוסר לידה ל"צ להביא ע"מ, דהא היא נאמנת לומר דהשליח מסרו לידה בעדים, וכמו כל אשה דנאמנת לומר שנמסר לה בעדים, משום דתפיסתה מוכחת עלי' דוודאי בא לידה מהבעל לפני ע"מ, דחזקה דנעשה כד"ת, וכמש"כ הרא"ש (פ' המגרש סי' ז'), משום דהכל יודעים דאין דבר שבערוה פחות מב' וה"ה דאמרינן כן גבי שליח דמסר לה בעדים, א"כ קשה על הרמ"ה שכתב דזה הוי חצי דבר, הא י"ל בזה ג"כ דעדי שליחות ל"צ לע"מ, דהא היא נאמנת יותר משליש לכ"ע, ומש"כ הריב"ש [והובא בב"י (ססי' קמ"ב)] אינו מובן כ"כ, דמ"ש בין שליחות קבלה דהוי כיד האשה ובין שליח להולכה דהוי כיד הבעל דהא עכ"פ ל"צ לע"מ וכמו התם שליש מהימן ה"ה בשליח להולכה היא נאמנת בלא בירור עדים לפנינו, וצ"ע לכאורה

[טו] ולכן נלע"ד לומר בזה ע"פ מש"כ (לעיל אות י"ב) בכוונת התוס' בגיטין הנ"ל, שכתבו דעדי אמירה ל"צ לעדי קבלה, ואף דצריך למוסרו לה בע"מ אפ"ה שפיר כתבו כן לשיטת הרי"ף דס"ל דע"ח מהני בלא ע"מ, א"כ בעת שעושה אותו לש"ק, אז הי' יכול להיות תועלת מהם בלא שום הצטרפות לכת אחר' אם ימסור גט בכת"י לש"ק, דלא יהא צריך לשום כת עדים הן לע"ח והן לע"ח) ואף דעכשיו מוסר לה גט בלא כת"י ואך ע"י ע"מ וכמבואר בש"ס (שם דף ס"ד) אפ"ה כיון דבעת שראו העדים עשיתו לש"ק הי' יכול אז להיות יוצא מהם ענין שלם, לכן לא מקרי חצי דבר, א"כ י"ל דהרמ"ה ס"ל ג"כ כשיטת הרי"ף דע"ח מועילי' בלא ע"מ לכן אתי מתניתין דגיטין הנ"ל שפיר אבל הרמ"ה שפיר כתב באם עדים מעידים דמסר לסומא גט זה דצריך למוסרו בפני אותן עדים ולא אמרינן דהא ע"ח מהני בלא ע"מ לפי מש"כ דס"ל בהרי"ף, משום דהא דמהני ביש עדים דמסר הבעל גט זה להשליח, היינו משום דהבעל אינו חשוד לקלקלה, כמש"כ הב"ש (בסי' קמ"ב ס"ק כ') ושם (סעי' י"ח), ולפ"ז יש לדון דכה"ג צריך השליח למסור בע"מ לכ"ע אף לשיטת הרי"ף [דס"ל דע"ח מועילי' בלא ע"מ], משום דיש לחוש האא זייף חת"י העדים, וזה ברור דגט שהבעל זייף חתימת העדים דאפ"ה כשר למוסרו לה בע"מ, ולא אמרינן דהא הוי מזוייף מתוכו דפסול, משום דהא כתבו התוס' בגיטין (ד' ע"א) דלכן פסול מזוייף מתוכו דשמא נפיק ממונא ע"י פסולין ע"ש, א"כ כה"ג דזייף חת"י לא שייך זה דאיך יבואו שום ב"ד לסמוך עליהם דהא אם לא נתקיים לא מהני כלל, וגט של חוץ לארץ צריך קיום, וראי' לזה מהא דגיטין (י' ע"ב) דבשמות מובהקים כשר הגט בע"מ, ואף להפוסלין היינו משום דגזרי אטו שמות שאינן מובהקין, אבל מצד מזוייף מתוכו לא מיפסל, משום דלא מצית למיפק תקלה ולסמוך עליהם, א"כ ה"ה בזייף חת"י העדים, וע' בב"ש (סי' קל"א ס"ק ו') שהקשה בהא דשמות מובהקים אמאי לא נגזור חתימה אטו כתיבה, וכבר תי' זה הפ"י בגיטין (שם) בגמ' ד"ה הכא במאי עסקינן בשמות מובהקין דכיון דתתימתן אינו מעלה ומוריד לכן לא שייך לגזור בהם חתימה אטו כתיבה ע"ש, וכן שייכא זו הסברא בזייף חתימתן, דהוא מוכרח להביא ע"מ כיון דלא מצי לקיים חת"י בשום אופן בעולם, לכן לא הוי מזוייף

מתוכו

[טז] ולפ"ז י"ל דכיון דעיקר הטעם דסמכינן בעדים מעידין דהבעל מסר לסומא גט זה לגירושין משום דאינו חשוד לקלקלה כנ"ל, לכן צריך השליח למסור לה לפני ע"מ משום דאפשר דהבעל זייף חת"י, ולא שייך בזה לומר דאינו חשוד לקלקלה, משום די"ל דהבעל סמך דהשליח יתן לה בע"מ, דאז כשר הגט אף בחת"י מזוייפת כנ"ל, א"כ כה"ג צריך השליח למסור לה בע"מ אף לשיטת הרי"ף דס"ל דע"ח סגי בלא ע"מ, משום דחיישינן שמא אין כאן ע"ח כלל, א"כ אתו שפיר בעז"ה דברי הרמ"ה שהצריך דעדי השליחות שמעידים דהבעל מסר לו גט זה שיהיו ע"מ משום חצי דבר, דס"ל כשיטת הרי"ף דע"ח סגי בלא ע"מ, לכן המשנה דשנים אומרים בפנינו קיבל כו' לא הוי חצי דבר, משום דבעת שראו עדי אמירה דעשתהו לש"ק הי' יכול לצאת איזו תועלת מהם על דבר שלם אם ימסור הבעל גט בכת"י, דהא כתוב בכת"י כשר מה"ת לשיטת הרי"ף אף בלא ע"מ, וכמש"כ התוס' שם דאם אינן בעיר אחת לכ"ע שליש נאמן, ואף דעכשיו הם בעיר אחת, אפ"ה לא הוי חצי דבר, משום שהי' יכול להיות איזה אופן שיצא מהם דבר שלם כנ"ל, אבל בעת שרואין העדים שעושה הבעל הסומא לשליח הולכה על גט זה, דהא בעינן שיעידו דגט זה מסר לו הבעל כמבואר שם, ע"כ בעת שרואין לא מצי למיפק ע"פ ענין שלם כלל, ולא שייך לומר בזה דהא אם יתן הבעל כת"י יהי' כשר בלא ע"ח וע"מ, משום דבעת שראו העדות לא הי' מצי אז לצאת מהם דבר שלם, דהא כבר נגמר הגט בעת ראייתן ואינו נותן לו גט בכת"י רק בע"ח, וזה מוכרח להיות ע"י ע"מ אם אינן מכירין חת"י העדים, משום דכיון דיש לחוש שמא זייף חת"י א"כ בעי בכה"ג ע"מ לכ"ע], לכן מקרי חצי דבר, אבל המשנה הנ"ל מיירי מקודם נתינת הגט לש"ק א"כ הי' יכול לצאת מהם דבר שלם אם יתן הבעל גט בכת"י, וסברא זו מוכרחת בלא"ה מתוס' הנ"ל שכתבו דשליש נאמן, אף דמיירי התם באין עדים חתומים בו, וכמש"כ (לעיל אות י"ג), ע"כ י"ל דהרמ"ה ס"ל כשיטת הרי"ף הנ"ל בזה ג"כ, והטור והמחבר דהחמירו כשיטת הרמ"ה, לכן כתבו דיהיו העדי' שלוחים לע"מ בעצמם, ואתו שפיר דברי הראשונים הנ"ל

[יז] ולפ"ז תתורץ קושית מעכ"ת, דמה שהצריכו (בסי' קמ"א) שיהיו עדים על השליחות אף דאינן ע"מ בעצמן, כמו בכל הגיטין הבאין ממדה"י, משום דהא התם אין העדים צריכין לראות רק שהבעל עשהו שליח הולכה, ואף דאינן רואין את הגט כלל, אפ"ה מהני' עשייתו לשליח דהא יכול להיות ש"ה אף מקודם שכתב את הגט ומסר, לכן שפיר הוי דבר שלם אף להרמ"ה, משום דהי' יכול לצאת ענין שלם מעדותן [אם יתן הבעל גט בכת"י, דאז לא יהיו צריכין להצטרפות איזו כת אחרת בעולם, כמו דמוכח מהמשנה הנ"ל, דהא אינם צריכין להעיד רק .