באר יצחק אבן העזר רמח

שיטת התוס' בגיטין (דף כ"ב וכ"ד) וב"מ (דף י"ח), אבל שיטת הר"נ והריטב"א וש"פ דאף לר"מ לא בעינן מוכח מתוכו כמבואר דברי הפוסקים הנ"ל בגיטין (דף כ"ד), א"כ י"ל דשיטת הסוברים דבעי מוכח מתוכו הוא שיטת התוס', והנה שיטת התוס' בשם ר"י בב"ק (ע' ע"ב) בד"ה למעוטי כו' להכריע בפי' חצי דבר כשיטת הרשב"ם, דתלוי אם היו יכולים לראות יותר ולא ראו ע"ש, לכן שפיר כתבתי, דהא סתם תוס' הוא הר"י, א"כ י"ל דהא דכתבו התוס' בגיטין דבעי מוכח מתוכו לר"מ זהו משום חצי דבר, כמש"כ כבר בארוכה, דאל"כ קשה אטו הלמ"מ הוא דבעי מוכח מתוכו כנ"ל, וכל הגיטין הבאין ממדה"י וכן הא דגיטין (ד' פ"ו) בשנים ששלחו גט כו' אף דהוי חצי דבר, י"ל דס"ל לשיטת רשב"א דהובא' בב"ב (דף נ"ו) הנ"ל כשיטת הסוברים דלא בעי מוכח מתוכו אף לר"מ, והטעם משום דס"ל דזה לא הוי חצי דבר כמו שכתבתי כבר וכאשר יבואר להלן בארוכה אבל להסוברים דבעי מוכח מתוכו שפיר י"ל כמש"כ דזהו משום חצי דבר, וכשיטת הרשב"ם הנ"ל

[ט] ומש"כ כ"ת וז"ל דגוף הענין שחידש כת"ה לומר דמוכח מתוכו הוי משום חצי דבר, הוא נכון מאוד, אך במש"כ לתרץ קושית התוס' בגיטין (כ"ד ע"ב) שהקשו למ"ד דחיישינן לשני שוירי א"כ לר"מ דבעי מוכח מתוכו יופסלו כל הגיטין, ותי' כת"ה דיכולים לשלש שמותם בזה לא תיקן כת"ה כלל, דהא קושית התוס' הוי' על סתם גיטין שאין משלשין שמותם עכ"ל מעכת"ה אות באות, תמיהני על כת"ה בזה, שלא עיין היטב במה שכתבתי ולכן תמה, ובאמת לא כתבתי לתרץ קושית התוס' הנ"ל, אך כתבתי בקצרה ליישב מה שיש להקשות על מש"כ מקושית התוס' הנ"ל שהקשו דיפסלו כל הגיטין הבאין ממדה"י למ"ד חיישינן לשני שוירי, ולפמש"כ דפסול מוכח מתוכו הוי משום חצי דבר, ולכן היכא דלא היו יכולים לראות יותר ולתקן שיצא מפיהם ענין שלם כשר אף דלא הוי מוכח מתוכו, כמו שהוכחתי מכל הגיטין הבאים ממדה"י ומהא דגיטין (דף פ"ו) בשנים ששלחו גט כנ"ל, א"כ לפ"ז אין מקום לקושית התוס' שהקשו דיפסלו כל הגיטין למאן דחייש לשני שוירי, דהא מה היו יכולין לתקן שם שיצא מהם ענין שלם, וע"ז כתבתי לתרץ דאין סתירה כלל בעז"ה לדברי מקושית התוס' הנ"ל, משום דהא היו יכולים לתקן ולשלש שמותם דאז היה יוצא מהם ענין שלם, ושפיר כתבתי בעז"ה

[י] ובעיקר הכלל שכתבתי שם דהיכא דא"צ ב"ד לקבלת עדות [היינו היכא דאשה ופסול נאמנין] אז לא מקרי חצי דבר, והוכחתי כן מהתוס' גיטין (דף ס"ג) שכתבו דלכן לא הוי התם חצי דבר משום דשליש נאמן, ועדי אמירה ל"צ לעדי קבלה ואף דבעינן להגדת השליש, בע"כ מוכח דכיון דשליש מהימן אף חוץ לב"ד כדמוכח מהא דגיטין (ס"ד ע"א) דמקשה הש"ס ל"ל קיבל, ופי' התוס' שם בד"ה תינח בפנינו אמרה כן דל"ל קיבל לא הי' צריך אלא לעדים שראוהו בידו שלם עכ"ל התוס' א"כ מוכח להדיא דשליש מהימן אף חוץ לב"ד ולכן אף דצריך להגדת השליש אפ"ה לא מקרי חצי דבר, לכאורה יש מקום לסתור הכלל הנ"ל ממש"כ התוס' בב"ק (דף ע') ד"ה למעוטי כו' בשם ר"י שכתב להוכיח מהא דגיטין דשנים שיאמרו בפנינו קיבל וקרע דלא חשיב כה"ג חצי דבר משום שלא היו יכולים לראות יותר, דאל"כ הא אף למ"ד שליש נאמן מ"מ כיון שצריך שנראה הגט בידו הוי חצי דבר כו עכ"ל התוס', אלמא דגם היכא דמהני' הגדתו אף חוץ לב"ד כמו בשליש אפ"ה כתבו דזה הוי חצי דבר, א"כ לכאורה מזה סתירה להכלל המחודש

שכתבתי

[יא] אכן באמת אין כאן שום סתירה כלל, משום דהא הך משנה דגיטין דשנים אומרים בפנינו קיבל וקרע מיירי בגט שאין עדים חתומים עליו, וכמש"כ התוס' בגיטין (דף ס"ד) בד"ה ור' אלעזר היא כו' ע"ש, ולפ"ז שפיר כתבו התוס' בב"ק שזה מקרי חצי דבר כיון שצריך שנראה הגט בידו כו' משום דהא שליש לא מהימן רק בעדים חתומים על הגט, אבל באין עדים חתומים לא מהימן השליש דהא לא היה לו מיגו מעולם, כמבואר בח"מ (סי' נ"ו), ע"כ אף דשליש מהימן מ"מ מקרי חצי דבר, דהא התם דמיירי באין עדים חתומים עליו לא הי' מהימן השליש וצריכי עדי אמירה לעדי קבלה היינו עדי מסירה], ומקרי חצי דבר, ושפיר הוכיח מזה הר"י דחצי דבר תלוי במה שהיו יכולים לראות יותר ולא ראו, והיכא שלא היו יכולים לראות יותר מקרי דבר שלם, אבל היכא דחד מהימן ואף חוץ לב"ד, שפיר י"ל דגם התוס' בב"ק מודי דזה לא מקרי חצי דבר כמו שהוכחתי

ושיטת התוס' בגיטין (דף ס"ג) שכתבו דכיון דעדי אמירה ל"צ לעדי קבלה דשליש מהימן לא מקרי חצי דבר, אף דאין עדים חתומים בו דלא מהימן השליש בזה אפ"ה כתבו כן, משום דס"ל להתוס' בגיטין (שם) דכיון דבעת שראו עדי אמירה שעושה האשה אותו לשליח קבלה היה יכול להיות איזה אופן שיצא מהם דבר שלם דהא קיי"ל בכתב הבעל בכת"י אף שלא חתמו עדים ג"כ כשר מה"ת] לא מקרי חצי דבר, וכמש"כ התוס' בגיטין (שם) בזה"ל דכיון דאם אין שלשתן בעיר ל"צ עדי אמירה לעדי קבלה כולי דבר הוא עכ"ל, אלמא דס"ל דכיון דהי' יכול להיות איזה ענין שיצא ע"פ דבר שלם שלא היו צריכים להגדת שאר עדים בב"ד, אף דעכשיו שלא חתמו העדים ולא כתוב בכת"י הבעל לא מהני' עדותן בלא הצטרפות כת אחרת, אפ"ה מקרי דבר שלם, אבל התוס' בב"ק לא ס"ל סברא זו, ע"כ אין מדברי התוס' בב"ק שום סתירה כלל להכלל שכתבתי

בעז"ה

[יב] ומש"כ כ"ת להוכיח מהרמב"ם והמחבר באה"ע (סי' ל"ה סעי' ג') דס"ל דמי שעושה שליח לקבל או להוליך הקידושין צריך עדים, דקשה איך מהני עדים במינוי שליחות, הא הוי חצי דבר, דהא לא נגמרו הקידושין כ"ז שלא הגיע לידה ובזה לא שייכא סברת התוס' שכתבו הואיל ושליש מהימן, דהא במטבע בעי עדים שקידשה השליח עכ"ל, לענ"ד אין זה קשה, דהא אף לשיטת הרשב"א והרי"ף שהובאה בב"ק שם דס"ל דחצי דבר תלוי לחלק אם יוצאת תועלת מעדותן ולכן גבי חזקה מועיל שלש כתות, משום דיש תועלת מעדותן להוציא הפירות כו', ואף דבאמת כעת אינה יוצא שום תועלת מהם להוציא הפירות, דהא אדרבה ע"י ג' כתות מוקמינן השדה והפירות ביד המחזיק, אפ"ה כיון דהי' יכול להיות איזו תועלת מהם ולהוציא הפירות מהמחזיק, אף דעכשיו לא הועילו מאומה, לא הוי חצי דבר וכמש"כ לעיל בארוכה, א"כ ה"ה בעדים הרואין שעשה שליח להוליך הקידושין, א"כ הוי' תועלת מהם אם יטעון השליח להד"ם שלא קיבל מעולם הכסף ממנו, דע"פ העדים יהי' מוחזק כפרן להוציא ממנו הכסף, אך בשטר לא שייך זה, ומ"מ י"ל דס"ל להלכה כשיטת הרשב"ם דעיקר הך מילתא דחצי דבר תלוי באם היו יכולים לראות יותר, ולכן וודאי אתי שפיר דברי המחבר הנ"ל

[יג] ומה שהקשה כ"ת על מש"כ התוס' בגיטין (דף ס"ג) דלכן לא הוי חצי דבר משום דעדי אמירה ל"צ לעדי קבלה דהא שליש נאמן, דהא בעינן ע"מ ואכתי הוי חצי דבר עכ"ל, לכאורה יפה הקשה, דהא מוקי בש"ס התם דמיירי הך משנה באין עדים חתומי' בו כמש"כ התוס' שם (דף ס"ד), א"כ בזה צריך ע"מ, אך גם זה ניחא, דהא באמת שיטת התוס' בב"ק (דף ע') להוכיח מזה כשיטת הרשב"ם בפי' דחצי דבר, והא דכתבו התוס' הכא בגיטין להקשות על המשנה דשנים אומרים בפנינו קיבל כו' הא הוי חצי דבר, הוא רק לשיטת הרי"ף בפי' דחצי דבר, והא ידועה שיטת הרי"ף שהובאה ברא"ש (פ' המגרש) ובאה"ע (סי' קל"ג) דהיכא דיש עדים חתומים בו א"צ לעדי מסירה אף לר"א, וכיון דקושית התוס' הנ"ל היא רק להרי"ף דס"ל דחצי דבר תלוי באם יש תועלת מהם, ע"כ שפיר תי' לשיטתו דהא עדי אמירה ל"צ לעדי קבלה דשליש נאמן, משום דל"צ לעדי מסירה אם היו עדים חתומים בו, ואף דכעת דאין עדים חתומי' לא הוי' שום תועלת יוצאת מהם בלתי ע"מ, מ"מ שפיר כתבו, וכדפרישית לעיל דס"ל דהעיקר תלוי דאם היה יכול להיות איזו תועלת מהם בלא הצטרפות לכת אחר' לא מקרי חצי דבר, אף דעכשיו לא מהני' סהדותייהו בלא הצטרפות לכת אחר, ואין להקשות הא אכתי בעינן לע"ח