באר שבע על סוטה מח:

דת"ר משמתו נביאים האחרונים כו'. פירש"י דתניא חגי זכריה ומלאכי נקראו אחרונים ולולא פיו הקדוש היה נ"ל לפרש מדקאמר רוח הקדש ולא אמר אורים ותומים אלמא דאפילו בחייהם לא היו אורים ותומים:

בת קול מן השמים. יש אומרים שלא היו שומעין קול היוצא מן השמים אלא מתוך אותו קול יוצא קול אחר כמו פעמים שאדם מכה בכח ושומע קול אחר היוצא ממנו מרחוק ואותו קול היו שומעין לכך קורין אותו בת קול:

אמר רבי נראין דברי רבי יהודה באבני מקדש כו'. מה שיש לדקדק כאן כתבתי בחדושי בפ"ק דתמיד:

וזכוכית לבנה לא בטלה. לגמרי קאמר אלא דלא שכיחא דהא רב הונא תבר זכוכית חיורתא בחופת בנו כדאיתא בפרק אין עומדין: