באר שבע על סוטה מב:

כדי לבטלן מק"ש שחרית וערבית. אולי ידע אותו רשע שמפני מצות קיום קריאת שמע אין נמסרים בידם כדאיתא לעיל הלכך רצה לבטלן דוקא מקריאת שמע:

שמעו דברי מערכי מלחמה וחזרו כו' פרש"י מי ראוי לחזור ומי ראוי לילך וחזרו הראויים לחזור כגון בנה בית ונטע כרם וארש אשה ירא ורך הלבב כו'. כאן כבודו הגדול במקומו מונח אבל לא דק במה שפירש ירא ורך הלבב כי המשוח מלחמה לא דבר כלל ירא ורך הלבב אלא השוטרים מעצמם אמרו ירא ורך הלבב וכו' כדאיתא לקמן מויספו ואילך שוטר מדבר ושוטר משמיע: