באר מים חיים, במדבר ז:פד

זאת וגו' ביום המשח וגו'. מלת ביום אין לו פירוש כי הלא בשנים עשר יום הקריבו. ואכן לפי מה שכתבנו למעלה (בפסוק ביום השני הקריב וגו') כי עבור זה נפרט כל קרבן בפני עצמו אצל נשיאו להגיד כי כולם בדעה אחת ובלב אחד הסכימו על כל פרטי קרבן הזה ולא שיעשה השני על דעת הראשון לומר לפי שהוא הקריב כן אני אף כמוהו עיין שם. ולזה אמר כאן זאת חנוכת וגו' ביום וגו' כלומר הקרבת כולם כל אחד ביומו נדמה כאילו הקריבו כולם ביום אחד ממש כי כולם שוין היו בעצה ודעת ולב אחד להקריב הקרבן הזה. וכל הימים שוים הם ליום הראשון כאילו יום אחד לבד הוא, והבן.