באר מים חיים, בראשית ט:כא

וישת מן היין וישכר. היין הידוע חלק אדם רשע שידא שמרון שעשה עמו שותפות בנטיעת הכרם כמאמר חז"ל (שם שם, ג') ואך הוא צוה לו שלא יכנס לגבולו אבל נח וישכר, ובזה בא לגבול הרשע. והרבה יין עושה, ונעשה הכל לפניו כמישור ובזה ויתגל בתוך אהלה ונעשה מה שנעשה.

או יאמר ויחל נח איש האדמה. כלומר שנתחלל במה שנעשה איש האדמה, שלא נשאר באדמה כי אם הוא ולא נשא רינה ותפילה בעד בני דורו שעל כן נקרא המבול מי נח על שמו כנודע מזוה"ק (ויקרא ט"ו.) .