הנה שבע שנים באות שבע גדול וגו' וקמו שבע שני רעב אחריהן ונשכח כל השבע וגו'. אמר וקמו שבע שני רעב וגו' ולא אמר ויהיו וגו', לומר כי על ידי שני השבע יתחזקו ויתקיימו שני הרעב בבחינת הטוב מבחין את הרע ורק לזה בא השובע שיראו גודל חזקת הרעב כי רב הוא עד אשר נשכח כל השבע שהיה. ולא זה לבד כי גם,