באר מים חיים, בראשית כג:יא

לא אדני שמעני השדה וגו'. ולכאורה הלא אברהם לא ביקש כי אם המערה ולא השדה ועל מה זה יתן לו השדה בחנם ללא צורך, ואכן כי לגודל חשיבות אברהם אמר לו, לא הוא כאשר אמרת שאפשר אתה אינך חשוב בעיני כל כך, בודאי אדוני אתה, ועל כן שמעני. כלומר תשמע לכל אשר אמרנו לך אופן ביטול התקנה על פי המתנה שעל מתנה לא נגזר. ומה שעלתה על לבך אולי לא אאבה ליתן לך במתנה המערה אשר חפצת לא כן כי הן המערה לבד הוא דבר קל בעיני (וכמו שכתוב בזוה"ק פרשה זו קכ"ח. שכל ימי עפרון לא ראה במערה ההיא כי אם חושך וצלמות ולא היתה חשובה בעיניו לכלום עיין שם) ואכן את זאת אעשה אשר השדה נתתי לך כי כל השדה שהוא דבר חשוב את זה אני נותן לך וממילא המערה אשר בו לך נתתיה. ובזה נתחכם עפרון עוד בטענה לבטל התקנה והכל לטובת אברהם כי טען אף אם נאמר שהתקנה גם על מתנה היתה, לא היתה כי אם מי שירצה למכור או לתת ד' אמות קרקע בחצרו לקבר בני העם. ואמנם אני איני נותן לך המערה לבד אשר בקצה השדה לאחוזת קבר כי אם השדה כולו נתתי לך וממילא המערה אשר בו לך נתתיה. ועל כן הנה לעיני בני עמי נתתיה לך כי מי יאסר לתת שדה חשובה לאדם אשר אחפוץ ביקרו וממילא כאשר יהיה שלך מי יעכב מלקבור בו ומי ימחה באדם העושה בשלו לעשות לו בשדה זריעה או נטיעה או קבר, ואינו נאסר כי אם קרקע לקבר ולא שדה בכלל והעץ אשר בכל גבולו סביב, כי עיקר הנתינה בו היא לזריעה ולנטיעה, וכטפל יחשב זה אשר יקבור מתו בו ועל כן הנה לעיני בני עמי נתתיה לך קבור מתיך.