בבא בתרא קעב.
Bava Basra 172a (Bava Batra 172a) · בבא בתרא · free full Hebrew text
Open in the reader →וְהָא הָאִידָּנָא דְּלָא קָעָבְדִינַן הָכִי אֲמַר לֵיהּ רַבָּנַן תַּקּוֹנֵי תַּקִּינוּ מַאן דְּעָבֵיד עָבֵיד מַאן דְּלָא עָבֵיד אִיהוּ הוּא דְּאַפְסֵיד אַנַּפְשֵׁיהּ
אֲמַר לְהוּ רָבָא בַּר רַב שֵׁילָא לְהָנְהוּ כָּתְבֵי שְׁטָרֵי אַקְנְיָאתָא כִּי כָּתְבִיתוּ שְׁטָרֵי אַקְנְיָאתָא אִי יָדְעִיתוּ יוֹמָא דִּקְנֵיתוּ בֵּיהּ כְּתֻבוּ וְאִי לָא כְּתֻבוּ יוֹמָא דְּקָיְימִיתוּ בֵּיהּ כִּי הֵיכִי דְּלָא מִתְחֲזֵי כְּשִׁקְרָא
אֲמַר לְהוּ רַב לְסָפְרֵיהּ וְכֵן אֲמַר לְהוּ רַב הוּנָא לְסָפְרֵיהּ כִּי קָיְימִיתוּ בְּשִׁילֵי כְּתֻבוּ בְּשִׁילֵי וְאַף עַל גַּב דִּמְסִירָן לְכוּ מִילֵּי בְּהִינֵי כִּי קָיְימִיתוּ בְּהִינֵי כְּתֻבוּ בְּהִינֵי וְאַף עַל גַּב דִּמְסִירָן לְכוּ מִילֵּי בְּשִׁילֵי
אָמַר רָבָא הַאי מַאן דִּנְקִיט שְׁטָרָא בַּר מְאָה זוּזֵי וְאָמַר שַׁוְּיֻהּ נִיהֲלִי תְּרֵי בְּנֵי חַמְשִׁין חַמְשִׁין לָא מְשַׁוֵּינַן לְהוּ
מַאי טַעְמָא עֲבַדוּ רַבָּנַן מִילְּתָא דְּנִיחָא לֵיהּ לְמַלְוֶה וְנִיחָא לֵיהּ לְלֹוֶה נִיחָא לֵיהּ לְמַלְוֶה כְּדֵי שֶׁיָּכוֹף לְפוֹרְעוֹ וְנִיחָא לְלֹוֶה כִּי הֵיכִי דְּנִיפְגֹּם שְׁטָרֵיהּ
וְאָמַר רָבָא הַאי מַאן דִּנְקִיט תְּרֵי שְׁטָרֵי בְּנֵי חַמְשִׁין חַמְשִׁין וְאָמַר שַׁוִּינְהוּ נִיהֲלִי חַד בַּר מְאָה לָא מְשַׁוֵּינַן לֵיהּ
עֲבוּד רַבָּנַן מִילְּתָא דְּנִיחָא לֵיהּ לְמַלְוֶה וְנִיחָא לֵיהּ לְלֹוֶה נִיחָא לֵיהּ לְמַלְוֶה כִּי הֵיכִי דְּלָא נִיפְגּוֹם שְׁטָרֵיהּ וְנִיחָא לֵיהּ לְלֹוֶה כְּדֵי שֶׁלֹּא יָכוֹף לְפוֹרְעוֹ
אָמַר רַב אָשֵׁי הַאי מַאן דִּנְקִיט שְׁטָרָא בַּר מְאָה זוּזֵי וְאָמַר שַׁוּוֹנְהִי נִיהֲלִי חַד בַּר חַמְשִׁין לָא מְשַׁוֵּינָא לֵיהּ
מַאי טַעְמָא אָמְרִינַן הַאי מִיפְרָע פַּרְעֵיהּ וַאֲמַר לֵיהּ הַב לִי שְׁטָרַאי וַאֲמַר לֵיהּ אִירְכַס לִי וּכְתַיב לֵיהּ תְּבָרָא וּמַפֵּיק לֵיהּ הַאי וְאָמַר לֵיהּ הַאי אַחֲרִינָא הוּא
מַתְנִי' שְׁנֵי אַחִין אֶחָד עָנִי וְאֶחָד עָשִׁיר וְהִנִּיחַ לָהֶן אֲבִיהֶן מֶרְחָץ וּבֵית הַבַּד עֲשָׂאָן לְשָׂכָר הַשָּׂכָר לָאֶמְצַע עֲשָׂאָן לְעַצְמוֹ הֲרֵי הֶעָשִׁיר אוֹמֵר לֶעָנִי קַח לְךָ עֲבָדִים וְיִרְחֲצוּ בַּמֶּרְחָץ קַח לְךָ זֵיתִים וּבֹא וַעֲשֵׂה בְּבֵית הַבַּד
שְׁנַיִם שֶׁהָיוּ בְּעִיר אַחַת שֵׁם אֶחָד יוֹסֵף בֶּן שִׁמְעוֹן וְשֵׁם אַחֵר יוֹסֵף בֶּן שִׁמְעוֹן אֵין יְכוֹלִין לְהוֹצִיא שְׁטַר חוֹב זֶה עַל זֶה וְלֹא אַחֵר יָכוֹל לְהוֹצִיא עֲלֵיהֶן שְׁטַר חוֹב
נִמְצָא לְאֶחָד בֵּין שְׁטָרוֹתָיו שְׁטָרוֹ שֶׁל יוֹסֵף בֶּן שִׁמְעוֹן פָּרוּעַ שְׁטָרוֹת שְׁנֵיהֶן פְּרוּעִין
כֵּיצַד יַעֲשׂוּ יְשַׁלְּשׁוּ וְאִם הָיוּ מְשׁוּלָּשִׁין יִכְתְּבוּ סִימָן וְאִם הָיוּ מְסוּמָּנִין יִכְתְּבוּ כֹּהֵן
גְּמָ' הָהוּא שְׁטָרָא דִּנְפַק לְבֵי דִינָא דְּרַב הוּנָא דַּהֲוָה כְּתִיב בֵּיהּ אֲנִי פְּלוֹנִי בַּר פְּלוֹנִי לָוִיתִי מָנֶה מִמְּךָ
Meforshim on this daf
- תוספות על בבא בתרא Tosafos on Bava Basra
אי ידעיתו יומא דאקניתו ביה כתובו. בשטרי אקנייתא דוקא אבל בהלואות לא מיירי כך פירש רשב"ם ואומר ר"י דלא שנא במכר לא שנא במתנה מיירי דאפילו בשטרי מקח וממכר משכחת לה כגון דכתבי מדעת עדים דללקוחות ליכא הכא פסידא כלל דיש קול למקח וממכר וליכא למיחש למידי:
- רשב״א על בבא בתרא Rashba on Bava Basra
הא דאמרינן: כתובו היני ואף על גב דמסרו לכו מילי בשילי. דוקא בשכותב מקום הכתיבה ולא מקום שנמסרו להם מילי, וכותבין כן אמר לנו פלוני וכתבנו בהיטני, אבל אם כותבין מקום שנמסרו מילי שם כותבין אמר לנו פלוני או קנינו מפלוני בשילי וכתבנו וחתמנו ונתננו לפלוני. וכן מה…
- חידושי רמב"ן על בבא בתרא Chiddushei Ramban on Bava Basra
כי קימיתו בשילו כתובו בשילו דלא ליתחזי כשקר'. ואע"ג דאמרי בעלמא למיחזי כשקרא לא חיישינן כדאי' במסכת גיטין (כו,ב), הכא שאני, דאי לא כתבי דוכת' דקיימי ביה שקרא הוא, ואין כל השקרי' דומין זה לזה.
- חדושי הלכות על בבא בתרא Chidushei Halachot on Bava Basra
גמרא ואע"ג דמסירן לכו מילי בשילי. ברי"ף וברא"ש גרסי הכא כי היכי דלא מתחזי כשיקרא ועיין בזה במרדכי ודו"ק:
- חכמת שלמה על בבא בתרא Chokhmat Shlomo on Bava Basra
ר"ש ד"ה אי נמי כו' שלא כדין פסק כו' אבל מקמי כתיבה כו' כצ"ל והד"א:
- גליון הש"ס על בבא בתרא Gilyon HaShas on Bava Basra
תוס' ד"ה אי כו' וליכא למיחש למידי. ועי' סנהדרין דף לב ע"ב תוס' ד"ה חיישינן:
- רבינו גרשום על בבא בתרא Rabbeinu Gershom on Bava Basra
והא האידנא. דעבדינן שטר מאוחר וכתבי תברא ולא כתבי בסתמא אלא כתבי בהו זמן ולא חיישינן:
- רש"ש על בבא בתרא Rashash on Bava Basra
ר"ש ד"ה א"ר אשי. שהרי פרע לי המותר וקרעו שטר זה. כצ"ל:
- רשב"ם על בבא בתרא Rashbam on Bava Basra
והאידנא לא עבדינן הכי - אלא כתבינן שטר מאוחר סתמא דלא כתיב איחרנוהו וכתבנוהו וכתבינן תברא עלייהו בשעת פרעון וכתבינן זמן בשובר ולא כתבינן ליה סתמא ולחורבא דרבי יוסי לא חיישינן:
- שיטה מקובצת על בבא בתרא Shita Mekubetzet on Bava Basra
מתניתין. עשאן לעצמו הרי העשיר כו' דף שנ"ט ע"א עד לנפילה דיחיד דף ש"ס ע"א. הרשב"א ז"ל. והר"י ז"ל בעליות כתב וזה לשונו: ממך ואפילו משבור מלכא. פירוש אין במשמע לשון שטר זה שלוה מזה שמוציאו דאיכא למימר מאחר לוה ויש לספק בכל אנשי המקום שמא אחד מהם הלוהו ואפילו ריש…
- יד רמה על בבא בתרא Yad Ramah on Bava Basra
א"ל רבינא לרב אשי ואמרי לה רב אשי לרב כהנא והא האידנא לא עבדינן הכי. כלומר דכי כתבינן תברי לא משגחינן בזימניה דשטרא, אלא אע"ג דלא ידעינן זימנא דכתיב ביה בשטר חוב כתבינן ליה תברא אזימנא דהלואה, ולא כתבינן ליה לתברא אשט"ח סתמא, ואפ"ה מכשירינן שטרי מאוחרי…