בת עין צו

בחי' התחברות לקדושה וזהו ונגש משה לבד"ו ר"ל שהגיש משה בחי' ל"ב לאותיות ד"ו כי מן ה' אחרונה של אלה עשה א' ונעשה ל"ב וגם ד"ו וזהו לבד"ו ואיש לא יעלה עמך ר"ל בחי' איש לא יהיה וזהו משנכנס אדר מרבין בשמחה ונ"ל עפ"י מה שכתב מלחמה לה' בעמלק מד"ר ד"ר ונכתב אחד עם ד' רבתא וגבי מלת אל אח"ר נכתב ר' רבתא וזהו המלחמה לה'. בעמלק מדר דר פי' לעשות מן ר' רבתא ד' רבתא המרמזת על בחי' אח"ד בחי' קדושה וכל זה נעשה ע"י בחי' א' כשעשה מן ה' א' כנ"ל כשמחבר הכל לבחי' א' אלופו של עולם וזהו משנכנס אד"ר ר"ל שנכנס בלב בחי' אל"ף אלופו של עולם כנ"ל ונתגבר הד' על הר' רבתא ואז מרבין בשמחה שזהו עיקר השמחה

ואל אצילי בני ישראל לא שלח ידו ויחזו וגו' להבין הפסוק נקדים מה שאמרנו על מאחז"ל בעשרה מאמרות נברא העולם והלא במאמר א' יכול להבראות אלא להפרע כו' וליתן שכר טוב בו' וקשה הלא זה כמו עלילה ח"ו להפרע מן הרשעים ואם היה עיקר הכוונה ברבוי מאמרות בכדי ליתן שכר כו' הלא היה יכול להרבות מאמרות עד אלף לעשות מאמר על כל מין ומין בפ"ע כגון שמים ארץ בהמות חיות לכאו"א מאמר לבדו עד אל אן יותר בכדי ליתן שכר כו' אלא הענין הוא כמאה"כ אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים שהעולם נברא בבחי' שתי ידות ימין ושמאל בכל יד ה' אצבעות ב"פ ה' עשר והן הם עשרה מאמרות בכלל ימין ושמאל וזה שמאחז"ל כשעושים רצונו של מקום מהפכים מדת הדין לרחמים שהצדיקים בכל עשייתם אפי' בעניני גשמיות הם מכוונים לש"ש ובזה הם מהפכים מדת הדין לרחמים החושך לאור אבל הרשעים שאין ערש"מ שבכל עשייתם הם מכוונים רק לצרכם ומוטבעים בהגשמיות בחשכות ע"כ אפי' כשעושים שום מצה כגון צדקה או תורה יש להם פניות ומחשבות רעים לצורך עצמם ובזה הם מהפכים האור לחושך הרחמים לדין ועושים מימין שמאל וזשאה"כ שומר פיו ולשונו שומר מצרת נפשו שישמור כל אדם את פיו ולשונו מדבר דברים בטלים וליצנות ולה"ר ולקיים מ"ע ואהבת לרעך כמוך לאהוב כל אדם והו' בחי' אחדות כמאמר אתה אחד ושמך אחד וכו' ובזה מדבק א"ע בכללות בה' אחד אלופו של עולם בבחי' אות א' במלואו שפירושו אלופו של עולם ועוד אות א' הוא בחי' אחד ל"ף ר"ת "פיו לשון פי' שכשמשמר את פיו ולשונו מלדבר לה"ד וליצנות כ"א לה' שמייחד פיו ולשונו רק לה' לבדו לספר תהלות ה' כמאה"כ תהלת ה' ידבר פי לקיים כל פה לך יודה וכל לשון לך תשבע ואז מתדבק באלף אלופו של עולם וזשאה"כ אדנ"י שפתי תפתח ו"פי י"גיד ת"הלתך פי' א"דני אות א' ממתיק אותיות די"ן ור"ת של ו"פי י"גיד תהלת"ך הם אותיות תי"ו במילואו כשמקיים ופי יגיד תהלתך יתדבק גם באות תי"ו וזשאה"כ ורצע אדוניו את אזנו במרצ"ע וכתב בספר אור החיים מרצ"ע בגימ' ת' ע"כ פי' כשמדבק א"ע באות ת' להיות ו"פי י"גיד ת"הלתך ולשמור את פיו ולשונו מלדבר לה"ר וליצנות כ"א מקיים ואהבת לרעך כמוך בחי' אחדות ומדבק לה' אחד לאות א' אלופו של עולם אז ועבדו לעולם פי' עבודתו מתקיימת לעולם וזשאה"כ ואלה המשפטי"ם אש"ר תשי"ם לפניה"ם ס"ת גימ' ה' פעמים די"ן עם האלפין הממתיקין את הדינים כי כל הפרשה נאמרה בעניני דינים שבין איש לרעהו ומזהיר שיהיה כל אדם זהיר שלא לבקש שום דבר מחבירו שלא כדין רק להאמין שאין העוה"ז עולם קיים כ"א עולם עובר הכנה לעוה"ב ואין העיקר הטבע של עולם כ"א העיקר לידע שיש שורש בהטבע למעלה הוא הבורא ב"ה שברא הטבע והכל הוא בהשגחה פרטית מה' ית"ש ואז בוודאי לא יבקש שום דבר מחברו שלא כדין ובזה יקיים מצות ואהבת לרעך כמוך וידבק א"ע במדת אחדות וזש"ה ו"אלה המשפטים בוא"ו כי אל"ה קשה דין ובאות ו' שהוא בחי' אחדות נעשה רחמים וזה מאחז"ל כשיש דין למטה אין דין למעלה כנ"ל שכשאין מבקש שום אדם דבר מחבירו שלא כדין מחמת גודל אמונתו בהבורא ב"ה ומחמת אחדותו בכל או"א בחי' וא"ו אז אין דין למעלה כי נעשה מן דין רחמים וזה שתרגם אונקלוס ואילין דיני"א די תסדר קדמיהון פי' שיהי' דין קדמיהון היינו למטה ולא יהי' דין למעלה כנ"ל וזשה"כ ואל אצילי בני ישראל לא ש"לח