בת עין פו
Bat Ayin 86 · בת עין · free full Hebrew text
Open in the reader →דאיתא כל הדן דין אמת להציל עשוק מיד עושקו כו' וזאת הוא עבודת כל אדם לדין דין אמת לעצמו להציל כו' הן הם המחשבות זרות והתאוות רעות אשר לא לה' המה בידוע שיש בהם נצוצות קדושות וצריך הדיין להוציאם משם ולהצילם מיד עושקו הוא הס"א ולהעלותם לקדושה לקיים מאה"כ והשיב את הגזלה אשר גזל ואת העושק אשר עשק ואת הפקדון אשר הפקד אתו דווקא ולהחזירם לבעליו ממש למקורם מקור הקדושה ולהפך הערב שהוא דין לבוקר שהוא רחמים וזשאחז"ל כאילו נעשה שותף להקב"ה במע"ב כי זהו עיקר מעשה בראשית להפך חשוכא לנהורא ערב לבוקר כמאחז"ל במע"ב ברישא חשוכא והדר נהורא וזשה"כ ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד שצריך להיות ערב ובוקר בתמימות פי' מספר ערב חסר ממספר בוקר ל"ו וצריך הדיין אמת להשלים ל"ו לערב ולעשות בוקר אור שהוא רחמים היינו שכשנופלים לו המחשבות זרות ותאוות רעות צריך לשום לב ולהבין שיש אור בזה החשכות כמה"כ זרח בחושך אור לישרים פי' הישרים רואים האור שבחושך ומבינים הענין שכל מה שברא הקב"ה לא ברא אלא לכבודו כמאה"כ ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך ואחז"ל בשני יצריך יצה"ט ויצה"ר והענין הוא כמו שכתוב בספרי הצדיקים משאחז"ל הבא לטהר מסייעין אותו זהו מה שנופל לאדם מחשבה רעה. בכדי להפכה לקדושה חשוכא לנהורא להשיב את הגזילה לבעליו כנ"ל וזהו העבודה בשני יצריך גם ביצה"ר להפכו וזהו מדת הישרים שרואים האור שבחושך זה היצה"ר ומעלים אותו לו ית' ומשלימים במלת ל"ו את מלת ערב שהוא חושך ונעשה בוקר שהוא אור וזשה"כ שרפים עומדים ממעל ל"ו שש כנפים לאחד פי' זהו עבודת השרפים ממעל ל"ו להעלות ל"ו ומחברים שש כנפים לאחד פי' מלת כנפים בגימ' ר' שש ואחד הוא שבעה סך הכל גימ' או"ר וזהו עבודת השרפים שמעלים ל"ו (עם ערב) ונעשה או"ר (בוקר) ומהפכים חשוכא לנהורא וזה שאמחז"ל כל הדן דין אמ"ת לאמיתו כאלו נעשה כו' פי' זה קאי על כל האדם שצריך שיהיה דיין לדון א"ע להציל את העושק מיד עושקו הוא האור הנצוצות הקדושים מהעושקו הוא הס"א המחשבה או תאוה רעה שבאה לו שיראה ויבין את האור שיש בהחושך ויעלה אותו ל"ו ית' בכדי להשלים עם ל"ו מלת ער"ב להמתיק הדין ויעשה בוק"ר רחמים להפך חשוכא לנהורא ובזה כאלו נעשה שותף במע"ב כי גם הוא הפך חשוכא לנהורא וכ"ז אינו כ"א בזמן שישראל הם בבחי' אלהים בחי' קטנות המוחין אז נופלים המחשבות הרעים והתאוות רעות לאדם ומתדבק בהם אותיות ק"ר. כמאה"כ אשר קרך בדרך ואז"ל שהקיר אותם היינו שנתדבק בהם בחי' ק"ר שהוא בחי' צפון שמשם בא הק"ר בחי' דין או צריכים בנ"י להפ"ך הק' לג' (כי הם מתחלפים בחילוף אותיות) ויעשה מן ק"ר ג"ר וזה יהיה כשנזכה ב"ב לימה"מ בזכות ג' אבותינו אברהם יצחק ויעקב שהן הם הב"ד צדק שע"י לגמר הדין להפך הק' שהיא הקליפה כמאמר הזוהר ק' זה כקוף בפני אדם ובזכותם יתהפך הק' לאות ג' להיות ג' פעמים קדוש ואז לא יצטרכו לעבודה הנ"ל להפוך עוד הק"ר לג"ר כי או יהיה האור והקדושה גדולה כ"כ עד שלא יכולה הקליפה הנ"ל להתקרב להם מרוב אורם וזהו שאין מקבלים גרים לימה"מ כנ"ל כי לא יוכלו להתקרב להם כנ"ל וגם לא יצטרכו להעבודה זו כנ"ל וגם בשעת יציאת מצרים כתיב כי הוציא ה' את בני ישראל כו' פי' שהיה השם במילואו בחי' גדלות המוחין ואז לא יכלה הקליפה להתקרב אל בני ישראל כנ"ל וע"כ לא בא יתרו אז להתגייר כי הבין שלא יוכל להתקרב מרוב אורה של השראת הקדוש' על ישראל עד ששמע מלחמת עמלק אשר קר"ך בדרך שהקיר אותם פי' כנ"ל שהטיל בהם אותיות ק"ר אז הבין שיוכל להתקרב וישראל יקבלו אותו כדי להפך הק"ר לג"ר חשוכא לנהורא. ע"כ כשראה את משה רע"ה עוסק בהעבודה הנ"ל היינו ויעמוד העם על משה פי' שעמד בחי' העם על משה ומשה דן דין אמת כנ"ל להציל העושק מיד עושקו להפך חשוכא לנהורא כו' ע"כ אמר יתרו למרע"ה היה אתה לעם מול האלהים פי' עכשיו שהוא בחי' אלהים כמאה"כ את אשר עשה אלהים למשה כו' היה אתה לעם פי' תוכל למצוא בחי' עם גם בך פי' שום בחי' קטנה ותהפכנה לנהורא ותעלה ל"ו ית' ותתמלא כוונתך כנ"ל ואין אתה צריך לכל העם. וזשה"כ ומשה עש אל הערפל אשר שם