בת עין פב

רואה נגדו בחי' ה' אחד בכל נברא הוא אינו יכול להיות בבחי' מ"ה בחי' הכנעה אזי אפי' אם לומד תורה הרבה אינה רצויה וגם תפלתו אינה נשמעת וזהו מסיר אזנו ר"ל אזן גימ' מה אחד כי הא בהא תלי' אם הוא רואה בחי' ה' אחד בכ"מ והוא מחי' את כולם ולית אתר פנוי מיניה ממילא הוא בעיניו בחי' מה ושניהם יחד הם בחי' אזן אבל מי שמסיר בחי' אזן הנ"ל גם תפלתו תועבה ואינה נשמעת כי אינו כדאי שתפלתו תהיה נשמעת ויש מקטריגים ואינם מניחים להיות מהתפלה ההיא בחי' כתר רק כשהוא מתפלל בצבור ואכל בי עשרה שכינתא שריא והקב"ה מקבל תפלתן של בי עשרה וזשאה"כ ויהי לשון צער אימתי יש צער בעולם בשל"ח ר"ל התפלה שנקראת שילוח כמו שאמר מו"ח ז"ל היא פרעה ר"ל שהתפלה היא בבחי' פרעה עורף ולא בבחי' פנים כנ"ל את העם מרמז ג"כ לתפלה כי עולה מספר תפלה א' גם א"ת מרמז לתפלה כי ת' היא תפלה לשון התחברות שרוצה לחבר א"ע לבחי' א' אלופו עולם וכאשר התפלה היא בבחי' עורף בחי' פרעה אזי ולא נחם אלהים דרך ארץ פלשתים ר"ל אינו מחשב תפלת יחיד נגד תפלת פלשתים אז ח"ו ויהי' בחי' צער רק כשלומד אדם התורה בבחי' פנים בחי' יראה ומתפלל ג"כ באותה בחי' אזי נתחבר בחי' דל"ת בחי' תפלה לעני לבחי' יוד שהוא תורה כזה ה ד' עם יוד נעשה ה' ונשלם ה"א אחרונה של שם העצם שנקראת אדני ונמתק בחי' שהיתה בתחילה דין ונמתק עם א' שנעשה אדנ"י ותקון זה נמשך בט"ו בשבט שהוא בחודש החמישי בשנה שהוא מרמז לבחי' ה' שהיא תפלה בשלימות כנ"ל ונתחבר עם יו"ד בחי' תורה ונעשה ט"ו וזהו נבוכים הם בארץ סגר עליהם המדבר וגו' ר"ל נבוכי"ם גימטריא ב' פעמים דין פי' שאמר פרעה עליהם שהם בבחי' ב"פ דין וסגר עליהם המדבר ושנסגר ונסתר מהם בחי' יראת המדבר יראת הלחם כידוע אבל הקב"ה נתן להם המן וניתן להם בחי' יראת הלחם ונמתק הדין וזהו שנתחלף המעשרות בט"ו בשבט ממעשר שני ומעשר עני שמרמז ג"כ לבחי' זו מעשר שני מרמז לבחי' תורה מלשון שינה ומעשר עני מרמז לבחי' תפלה לעני

ויבואו בני ישראל בתוך הים ביבשה וגו' וב"י הלכו ביבשה כתוך הים וגו': ויש לדקדק למה שינה הכתוב שבתחילה הקדים בתוך הים ואח"כ ביבשה ובפ' הב' הקדים ביבשה ואח"כ בתוך הים ולהבין זה הנה ידוע מאחז"ל שעיקר בריה"ע היתה בשביל היראה שנקראת ראשית ובשביל התורה שנקראת ראשית ובשביל ישראל הנקראים ראשית ולבחי' יראה א"א לבא כ"א ע"י בחי' מ"ה בחי' ענוה תחלה כי כאשר מתבונן האדם ומאמין באמו"ש אשר בידו נפש כל חי ואנחנו מה חיינו ומה גבורתנו רק בלתי לה' עינינו שהוא יתן לנו חיים וכח וכל הצריך לנו מחוט ועד וכו' וכאשר מתבונן האדם כן בכל פרט ופרט להבין שפלותו באמת אזי ממילא נופלת עליו אימה ויראה ופחד מגדולתו ית' ונכנע לפניו בהכנעה גדולה ובזה מהפך מדה"ד שהוא בחי' אלהים שהוא גימטר' מ"ם ה"א במילואו ונעשה בחי' הוי"ה במילואו אלפין גימטר' מ"ה ע"י בחי' א"ה בחי' ענוה שיש לו גם מלת ענוה גימטר' מ"ם ה"א מ"ה וצריך האדם ללמוד עצמו זאת הבחי' מן המים שיורדים מן הגבוה לנמוך כמאחז"ל התורה נמשלה למים מה מים יורדים מגבוה לנמוך אף התורה כו' ר"ל שגם להתורה צריכים להיות בבחי' ענוה וללמוד מן המים כנ"ל ושאחז"ל מה מקוה מטהר את הטמאים וכו' ר"ל שאפילו הטמאים היינו החוטאים מי שחטא ע"י בחי' שכחה ששכח בשעת העבודה את חסדי ה' כמאמר הכתוב שכחנו את רוב חסדיך וגו' ובעבור זה חטאו כי לא זכר חסדי ה' עליו ולא היה לו בחי' ענוה בחי' יראה ואעפ"כ כאשר זוכר אח"כ בחי' מים שיורד מגבוה לנמוך וגם הוא משפיל א"ע מבחי' גדלות שהיה לו ולבו נכנע בקרבו בבחי' מ"ה אז אותה הבחי' מים שיש לו מטהרת אותו ומחזרת אותו לתשובה שלימה ביראה גדולה לפני הבוב"ה ונמחלו עוונותיו וזהו מקוה שהוא מים מטהר את הטמאים וזהו מרומז בכתוב נעשה אדם בצלמנו כדמותנו וגו' פי' מים נקרא דמות לבחי' ענוה כנ"ל מה מים יורדים וכו' וזהו פי' הכתוב נעשה אדם גימט' מ"ה בחי' עטה שיהיה כדמותנו ר"ל כמו המים שנקראים דמות כנ"ל ובחי' זו קדמה לבריאת העולם כמאה"כ ורוח אלהים מרחפת על פני המים וגו' שבחי'