בת עין סט

מעיינות החכמה והיה בבחי' יחודא תתאה בשכמל"ו כמו דאיתא ביקש יעקב את הקץ מיד אמר בשכמל"ו והאמין באמו"ש שזהו ירידה צורך עליה ובודאי יבא מזה לתוספת תענוג ולא יהיו בני ישראל משוקעים ח"ו תמיד בחשכות הוה ומזה היה בא לו אהבת ה' בכל נפשו ובכל מאודו אפילו בעת הסתלקות הדעת כאזהרת הבוב"ה במצות ואהבת וזהו שם מ"ב ירד עם יעקב למצרים היינו שם של מ"ב מרמז ע"פ ואהבת שיש בו מ"ב תיבות וזאת הבחינה ירד עם יעקב למצרים בחי' גלות הדעת וזהו ואלה שמות ב"י הבאים מצרימה ר"ת בי"ה שמ"ו שהוא ר"ת של בשכמל"ו היינו שבחי' יחודא תתאה של בשכמל"ו בא עם יעקב למצרים והנה לפעמים יש כשבא לבחי' הסתלקות הדעת וקם עליו היצה"ר בהתגברות תאוות הגשמים ולא ידע כלל בעת הזאת בחי' בשכמל"ו שבתורה אינו כתיב רק שמע ישראל ואהבת וזהו ויקם מלך חדש על מצרים שזהו בחי' גלות הדעת אשר לא ידע את יוסף היינו ההוספה הנ"ל ע"י ההתגבהות והבן

ותתצב אחותו מרחוק לדעה וגו' ונ"ל ע"ד האמת דהנה איתא בספרים קדושים שבגלות מצרים היה בחי' הדעת בגלות ונוכל להבין בחי' דעת עד"ז היינו שבחי' דעת הוא בחי' ההתחברות חו"ג היינו להתבונן ולהאמין שאפילו בחי' גבורות יש חסדים נסתרים ועיקר החסיון בבחי' גבורות הוא בחי' החסדים שעיקר בריה"ע היתה בשביל זה בגין דיתקרי רחום ובגין דיתקרי חנון ובבחי' אמונה זו נתמתקו הגבורות וזהו שם של מ"ב ירד עם יעקב שם מ"ב מרמז על שם של מעשה בראשית שהוא אהו"ה ר"ת של את השמים ואת הארץ כמ"ש בכתבים ששם זה הוא בחי' דעת פי' בבחי' דעת התחברות חו"ג ירד עם יעקב למצרים ולכך כשיעקב היה חי לא היה גלות שהוא היה בבחי' דעת ונמתקו הדינים אבל כשמת יעקב אבינו ע"ה נסתמו עיניהם של ישראל ופסקה בחי' דעת מלהבין שהבל נכלל בימין לכך לא היו יכולים להמתיק הדינים והיו בבחי' גלות ובחי' דעת הג"ל הוא בחי' ישראל כמאה"כ עם זו יצרתי לי זו מרמז על שם מ"ב כי ז' פעמים ו' גימט' מ"ב ועוד שאות ז' מרמז על בחי' גבורות לשון כלי זיין ואות וא"ו מרמז על בחי' חסדים בחי' השפעות טובות ולכך זרע יעקב בשם ישראל יכונה גימט' אור חושך לרמז שצריך להפך חשוכא לנהורא שהוא התחברות חו"ג כדי להמתיק הדינים ונחזור לעניננו שצריך להאמין ולהבין שהכל היא מדת החסד אפילו במדת הגבורה עיקר המכוון היא מדת החסד וצריך להבין זה הן ברוחניות היינו בתורה ותפלה ומעשה המצות והן בגשמיות היינו אפילו ברוחניות יש לפעמים הסתלקות המוחין וצריך לדעת שבחי' ירידה זו היא לצורך עליה כמאה"כ ה' הוא האלהים ב' פעמים וזהו וידעת היום והשבות אל לבבך וידעת הוא לשון דעת היינו לעבוד את הבוב"ה בבחי' דעת ומהו הבחי' דעת לדעת כי ה' הוא האלהים היינו לחבר חו"ג בשמים ממעל פי' הן ברוחניות והן בגשמיות וזהו על הארץ מתחת כנ"ל ברוחניות ובגשמיות ובחי' התחברות חו"ג מכונה בשם דרך שדרך מחבר האי גיסא והאי גיסא גם דרך גימטי' ב' פעמים הוי"ה אלהי"ם מרמז שצריך לחבר חו"ג בשתי בחי' ברוחניות ובגשמיות גם בחי' דעת מכונה בשם שלום שמחבר שני דברים שהיו ובחי' דעת ג"כ מחבר שני דברים הפכיים ואפשר לומר שבפרשת שובבי"ם ת"ת צריך לתקן בחי' דעת ויוכל לבא לזה הבחי' בפרשיות אלו והרמז לזה שהתוה"ק בספר בראשית סיים בארון במצרים תיבת במצרים גימט' שם מ"ב ואלה ג"כ גימט' מ"ב מרמז ששם מ"ב הוא שמות בני ישראל שזהו בחי' שם של ב"י שהוא גימ' אור חושך בחי' דעת להפך חשוכא לנהורא הבאים מצרימה את יעקב פי' ששם מ"ב ירד עם יעקב למצרים וכשמת יעקב נסתמו כו' וצריך לתקן זה ולכך כתוב בכתבי האר"י זלה"ה לומר בשובבי"ם בק"ש שעל המטה פסוק נעברה נא בארצך בדרך המלך נלך לא נטה ימין ושמאל מרמז שבשובבי"ם צריכין לתקן בחי' דעת לילך בדרך המלך שהיא בחי' דעת המכונה בשם דרך ושלא נטה ימין ושמאל לאכללא שמאלא הוא בחי' גבורה בימינא הוא בחי' חסד ונוכל לומר שזהו כוונת האר"י ז"ל שבשובבי"ם היא תקון פגם הברית שהוא בחי' שלום כמאה"כ את בריתי שלום שהוא בחי' דעת המכונה בשלום כנ"ל התחברות חו"ג ועי"כ נמתקו הגבורות ונעשה הצירוף