בת עין כח

איש ואשה איש הוא בחי' רוחניות ואשה הוא בחי' גשמיות איש בחי' יו"ד ואשה בחי' ה"א וזהו ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו פירוש שאפילו לנוכח אשתו היינו הדברים גשמיים שמכונים בשם אשה גם בהם היה מכוין לה' ולא כרצון הגוף למלאות תאוותו ולא לראות את הנולד וזהו כי עקרה היא פירוש כי בחי' גשמיות בלבד אינו מוליד כלל אבל יצחק ראה את הנולד וכל מעשיו היה רק לש"ש והנה בתחלה צריך האדם להתחזק בעבודת ה' בתורה ותפלה ועי"ז יוכל לבא למדריגה זו לעבוד את ה' אפי' בדברים גשמיים ושני בחי' עבודה מכונים בשם אברה"ם ויצח"ק אברהם בחי' החסד יצחק בחי' גבורה וזהו ואלה תולדות יצחק בן אברהם יעקב ועשו האמורים בפר' היינו ג"כ שני בחי' הנ"ל אברהם הוליד את יצחק היינו שע"י בחי' עבודה ברוחניות בא ג"כ לבחי' עבודה בגשמיות אכי"ר

ויעתר יצחק לה' לנכח אשתי כי עקרה היא וגו' פירש"י לו ולא לה לפי שאינו דומה תפלת צדיק בן צדיק לתפלת צדיק בן רשע ונראה לבאר על זה הדרך דהנה שמעתי מהרב הק' ר' זאב מזיטאמיר פי' הבוחר בשירי זמרה היינו שבוכ"ע ב"ה בוחר רק בשירים של זמרה היינו למי שמשים עצמו כשיריים בשעת זמרה ותפלה ודפח"ח ולהבין זה דהנה עיקר עבדות הוא באי' ענוה ושפלות באמת היינו שיתבונן בשכלו כשעומד להתפלל לפני בוכ"ע ב"ה שמצד מעשי איני ראוי לדבר דבר לפניו ולבקש ממנו גדולה או קטנה ואפילו פתחון פה לעמוד ולבקש מלפניו אינו ראוי מצד מעשי רק אני מבקש מהשי"ת שיעזור לי בזכות אבות ובחי' תפלה כזו מקובלת לפניו ית' כמאה"כ קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת היינו שקרוב ה' לקוראיו לקבל תפלתם כשיקראו אותו מחמת האמת היינו מצד זכות אבות אמת הוא בחי' אבות ראש תוך סוף אך זהו כשהוא צדיק בן צדיק אז יכול לבקש מהש"י בזכות אבות אבל כשהוא צדיק בן רשע אינו יכול לבקש מצד זכות אבות רק עיקר הבקשה מוכרח להיות מצד מעשיו ולתפלה כזו אין הקב"ה פונה כ"כ לקבלה שאינו בוחר רק בשירי זמרה העושה עצמו כשיריים והנה יצחק היה צדיק בן צדיק ע"כ היה תפלתו מצד זכות אבות ורבקה היתה צדקת בת רשע ותפלתה היתה מצד זכותה וזהו ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו היינו שתפלתו של יצחק היה בבחי' לנוכח אשתו בבחי' התנגדות נגד תפלתה ומפני מה היתה תפלתו בבחי' התנגדות לזה נותן טעם כי עקרה היא היינו מחמת שבתפלתה היתה היא בעצמה עיקרית כי לא היתה יכולה לבקש בזכות אבות כנ"ל לכך ויעתר לו וגו' היינו שבוב"ה פנה רק לתפלתו כי תפלתו היתה רק בבחי' שיריים שעשה עצמו שיריים וזכות אבות עיקר והבוב"ה בוחר רק במי שעושה עצמו שיריים בשעת זמרה ותפלה וזהו שפירש"י אינו דומה תפלת צדיק וגו' היינו מחמת שזה יכול לבקש בזכות אבות ומשים עצמו שיריים לגבי דאבות ולזה פונה הקב"ה אבל צדיק בן רשע צריך לעשות עצמו עיקר והקב"ה בוחר רק בשירי זמרה כנאמר לעיל יה"ר שנזכה לזה אכי"ר

ויתרוצצו הכנים בקרבה ותאמר וגו' ונראה לבאר עד"ז דהנה הבוב"ה הבטיח לא"א ע"ה ואמר לו אנכי מגן לך שכרך הרבה מאוד מגן בלשון תרגום הוא חנם ר"ל שהבטיח לו הקב"ה לעשות לו ולזרעו תמיד חסד חנם ולא ישלם להם כמעשיהם וכגמולם והנה רבקה כשהיה לה צער הריון היה מוחלט בדעתה שבודאי הש"י משלם לה לפי מעשיה והיה זה לפלא בעיניה מחמת שהבוב"ה הבטיח לא"א שיעשה תמיד מגן היינו חסד חנם ולא לפי מעשיו ותאמר א"כ כשיש לי צער הריון מסתמא הש"י משלם לי כפי מעשי למה זה אנכי ר"ל למה הבטיח הקב"ה לאברה' בחי' זו ז"ה אנכ"י גימט' מגן ר"ל שיעש' תמיד חסד חנם עם זרעו יה"ר שזכה לזה אכי"ר

ויאמר ישחק אל בנו מה זה מהרת למצא בני ויאמר כי הקרה ה' אלהיך לפני וגו' וקשה האיך הזכיר יעקב שם שמים ואמר הקרה ה' ובאמת היו לו גדיים מוכנים לא במקרה ויש לתרץ שאמר יצחק לעשו צא השדה וגו' פי' לשדה של תפלה כמאה"כ לשוח בשדה כדי להמשיך בחי' קדושה במאכל וזהו ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי פירוש טעם של בחי' קדושה שזהו היה נחמד לו ונאהב מכל דבר ולזה ג"כ כוונה רבקה באמרה ואעשה אותם מטעמים לאביך כאשר אהב וגו' כיוונה ג"כ לבחי' טעם קדושה שיצחק אהב אותו כי היא היתה יכולה להמשיך בחי' קדושה