בת עין רנא

רק שמקודם צריך לתרץ כמה קושיות דהנה איתא פלוגתא בגמ' ריב"ב סבר צריך לפרט את החטא שנאמר אנא חטא העם הזה ויעשו להם זהב ור"ע ס"ל א"צ לפרט שנאמר אשרי נשוי פשע כסוי חטאה וקיי"ל הלכה כו"ע מחבירו והרמב"ם פ' שצריך לפרט וקושיא זו הק' הכ"מ ושאר נושאי כליו ועוד איתא בגמ' רמי כתיב אשרי נשוי פשע וכתיב מכסה פשעיו לא יצליח ומשני כאן בחטא מפורסם מכסה פשעיו לא יצליח וכאן בחטא שאינו מפורסם אשרי נשוי פשע ויל"ד שהיה צריך לומר כאן בחטא שאינו מפורסם וכאן בחטא מפורסם כסדר הפסוקים ויש עוד תירוץ בגמ' כאן בעבירות שבין אדם לחבירו מכסה פשעיו לא יצליח כאן בעבירות שבין אדם למקום אשרי וכו' ולכאורה גם כאן קשה קושיא הנ"ל רק שהכ"מ באמת גורס להיפוך רק שיש לתרץ שגם לפי הגרסא שלפנינו ג"כ ניחא דהנה איתא בגמרא במעשה דהלל שמצות מה דעלך סני לחברך לא תעביד זה כלל כל התורה וכאידך פרושא ונמצא לפ"ז כשאדם נזהר מעבירות שבין אדם לחבירו ממילא נזהר מעבירות שבין אדם למקום ולכך קא' הגמ' מקודם כאן בעבירות שבין אדם לחבירו שהוא כסדר אבל על תירוץ הא' קשה שמן הסתם כשאדם נתפס על עבירות נתפס מקודם על חטא שאינו מפורסם ואח"כ על חטא מפורסם שמן הסתם כשהיצה"ר בא להסית אותו מתחילה מסית אותו להסיר מעל פניו בושה מאת הבוב"ה לעבור בצינעה ואח"כ מסית אותו להסיר מעל פניו הבושה מהבריות לעבור בפרהסיא ולמה שינה הגמ' וקאמרה מקודם כאן בחטא מפורסם ועוד קשה שהאיך יתכן לומר שכשעשה תשובה שא"צ לפרט החטא והלא בזמן שבהמ"ק היה קיים כשאדם עבר עבירה ועשה תשובה והביא קרבן היה צריך להתוודות על הקרבן כמ"ש והתודו על חטאתם אשר חטאו עליה כ"ש כשעושה תשובה גרידא ומה גם אפי' חיובי מלקות ומיתת ב"ד היה צריכים להתוודות כמ"ש במשנה י' אמות רחוק מבית הסקילה א"ל התוודה ומן הסתם המכוון לפרט חטאתו שאין לומר שהפי' התוודה סתם שאח"כ כתב ואם אינו יכול להתוודות יאמר תהא מיתתי כפרה על כל עוונותי מסתמא המכוון מקודם לפרט את חטאיו בפירוש גם לכאורה ראי' מפורשת יותר שצריך לפרט את החטא דאיתא בגמרא שצ"ל הוודוי בעמידה בכפיפת ראש וקאמר הגמרא ה"ד וודוי וקאמר הוה קאימנא קמי' דרב וכשהגיע הש"ץ לאבל אנחנו ואבותינו חטאנו עמד רב ואין לומר שלא היה אומר הש"ץ יותר א"כ מה הוה צריך להביא הראי' מרב וצ"ל שהש"ץ היה אומר גם פירוט החטא ולמה אמר מסתמא כך הדין שצריך לפרט את החטא ואפשר לומר בד"ז דהנה איתא ברמב"ם וז"ל כל בית ישראל צריכים לקיים מצות קידוש השם כיצד כשאמרו לו עבור על מצות ה' ואם לאו תהרג יהרג ואל יעבור בד"א בעבודת אלילים ג"ע וש"ד אבל על שאר מצות יעבור ואל יהרג והנה צריך להבין כשהיצה"ר מסית את האדם לעבור על מצות ה' מה הוא המכוון שלו מסתמא המכוון שלו רק להעבירו על דת שלכך הוא נברא להסית את האדם להעבירו על דת משום תוספת שכר בוודאי שורת הדין כשמסית את האדם לעבור עבירה בפרהסיא צריך לקבל עליו אפילו בחי' מיתה ולא לעבור וכשמסית אותו לעבור עבירה בצינעה אין צריך לקבל עליו בחי' מיתה ועכשיו כשחטא ועשה תשובה צריך להיות התשובה ג"כ באופן זה היינו על חטא מפורסם צריך לקבל עליו בחי' מיתה כדי שימחק העון ועל חטא שאינו מפורסם א"צ לקבל עליו בחי' מיתה ועכשיו נוכל לומר שדברי ריב"ב ור"ע אלו ואלו דברי אלקים חיים שעל חטא מפורסם שהתשובה צריך להיות בבחי' מס"נ באמת לאמיתו בבחי' השתוקקות וכלות נפשו לה' אינו צריך לפרט את החטא ועל חטא שאינו מפורסם שא"צ תשובה בבחי' מס"נ צריך לפרט את החטא כדי להכנע את לבו וזהו כוונת הגמרא כאן בחטא מפורסם אשרי נשוי פשע כסוי חטאה פי' אשרי מי שהוא בא לבחי' זו שא"צ לפרט את החטא אדרבה לכסות חטאיו וכאן בחטא שאינו מפורסם מכסה פשעיו לא יצליח ונמצא לפי זה כשאדם עושה תשובה בבחי' מס"נ מסתמא יש לו לב נשבר ונדכה וא"צ לפרט את החטא וכשאינו עושה תשובה בבחי' מס"נ צריך לפרט את החטא כדי שיהיה לו לב נשבר ונדכה ולכך כשהגיע הש"ץ לאבל אנחנו חטאנו עמד רב שרב