בת עין רי

ועכ"ז הוא עמד ברשעתו רק שמחמת אהבת ה' את עמו השרה עליו רוח הקודש כדי שיברכם ולכן וישא עיניו וירא את ישראל שוכן לשבטיו וגו' ופירש"י שאין פתחיהן מכוונין זה כנגד זה וכו' פי' שראה בלעם שיש לישראל אותה בחי' טובה של עין טובה עד שאין פתחיהן מכוונין זה כנגד זה פי' שאין להם בחי' התנגדות שהוא בחי' עין רעה אלא אדרבה כולם רואים זא"ז בבחי' עין טובה לכן וישא משלו ויאמר מה טובו אוהליך יעקב וגו' ר"ל שבחי' נ"ר היינו נפש שפלה ורוח נמוכה הוא בחי' אוהל לבחי' עין טובה בחי' נשמה שהוא בחי' ישרא"ל גימטרי' אור חושך שבעין טובה רואין בחי' אור גם במקום חושך וכן אמר בלעם לבלק לכה איעצך אשר יעשה העם הזה לעמך באחרית הימים פי' מה שיעשה העם הזה לעמך הוא בעבור שיהיה להם בחי' אחרית הימים פי' שישראל מה שעושים בעוה"ז כל כוונתם הוא לאחרית הימים שמתקנים א"ע ליכנס לטרקלין ולא שיהיה להם תענוג בעוה"ז רק העיקר הוא לזכות לחיי עוה"ב וזהו אראנו ולא עתה ר"ל שאני רואה שהם עושים שלא לקבל שכר עתה כמאחז"ל היום לעשותם ולמחר לקבל שכרם אשורנו ולא קרוב פי' שהוא בעיניו לא קרוב שאינו מצפה לקבל שכר תיכף רק לעוה"ב יה"ר שנזכה לבחי' שלשה המדות הטובים בחי' נר"ן בשלימות כן יהי רצון

יזל מים מדליו וגו' וירם מאגג מלכו ותנשא מלכותו ות"א ותתנטל מלכותיה וי"ל למה לא מתרגם ותתרומם מלכותיה להבין זה הנה ידוע מאחז"ל כל המתגאה אם חכם הוא חכמתו מסתלקת ממנו פי' שהשכינה מסתלקת ממנו כמאמר אין אני והוא יכולים לדור כאחת כי עיקר השראת השכינה הוא את דכא ושפל רוח ועיקר קבלת עומ"ש הוא ע"י בחי' ענוה ולב נשבר ונדכה אלהים לא תבזה ואז אין לו בחי' שכחה כי ע"י השראת השכינה בחי' מלכותו נשפע על העולם כל טובה וברכה ושפע וחיים כמו שאמר המגיד ז"ל על מאחז"ל אין מזל לישראל פי' בחי' אי"ן בחי' ענוה הוא המול לישראל היינו כשישראל המה בבחי' אי"ן בחי' ענוה אז אותה בחי' אי"ן הוא מוזיל וממשיך ומשפיע על העולם כל טוב שפע וברכה וחיים כי ע"י שמקבלים עליהם ע"י ענוה בחי' קבלת עומ"ש בשלימות ודביקים לקדושה ממילא בא להם כל טוב ונסתמו ונסתלקו מהם כל המקטריגים שאה"כ ויאבק איש עמו עד עלות השחר פי' על דרך דאיתא בזוהר הקדוש ע"פ שחורה אני ונאוה יו"ד דלית ביה חיורא כלל פי' היא בחי' ענוה שאין רואה בעצמו שום לובן ומעלה מרוב שפלותו בקרבו וזהו ויאבק איש עמו עד עלות השח"ר פי' שהיה לו מלחמות ממקטריגים עד שהגיע לבחי' ומעלות היו"ד היינו בחי' השחר בחי' ענוה בשלימות והשראת השכינה אז נסתלקו כל המקטריגים ונמשך לו מזל ושפע וברכה וזהו פי' הפסוק יזל מים מדליו וגו' פי' יזל הוא בחי' מזל של ישראל הוא מדליו בחי' ד"ל בחי' ענוה בחי' שחורה דלית ביה חיורא כלל ועי"ז וזרעו במים רבים נמשך לו שפע רב וחיים וכו' וירם מאגג מלכו פי' אבל אם נתרומם לבו בקרבו בבחי' אגג מלכו בחי' עמלק בחי' גאוה וגסות הרוח אז יתנשא מלכותו ות"א ותתנטל מלכותיה פי' שיתנטל בחי' מלכותו ית' בחי' השראת השכינה מעליו ונסתלק ח"ו בחי' מז"ל אבל הישראל היו בשלימות הענוה בחי' שחורה בחי' יוד ונסתלקו המקטריגים ונהפך קללתו לברכה עד עולם כיה"ר אמן: פרשת פינחס

וידבר ה' אל משה לאמר פינחס בן אלעזר, וגו' בקנאו את קנאתי וגו' הנני נותן לו את בריתי שלום ודקדק האו"ח למה כתב הסיבה שהוא בקנאו את קנאתי באמצע ב' פרטי המסובב שהם השיב את חמתי וגו' ולא כליתי וגו' שהיה לו לומר בקנאו את קנאתי בתוכם השיב את חמתי וגו' ולא כליתי וגו' או ט"ה השיב את חמתי וגו' ולא כליתי וגו' בקנאו את קנאתי וגו' ונ"ל עז"ה דהנה עיקר בחי' קדושה והשראת השכינה הוא ע"י בחי' ענוה כמאה"כ רק באבותיך חשק ה' וגו' פי' ע"י בחי' ר"ק שהיה באבותיך בחי' מיעוט וענוה שהיה באבות עי"ז חשק בהם כמאה"כ לא מרובכם חשק ה' בכם כי אתם המעט ודרז"ל ע"י שממעטין עצמיכם לפני וכו' וזהו עיקר היחוד והנחת רוח שעי"ז הם נכרים ועי"ז הוא ממשיך ברכה וקדושה שעושים