בת עין יז

בחי' אחרת כ"א בחי' התבה בחי' הקדושה כדאיתא באה"ח שכן הבטיחה הקב"ה לישראל אחר שהוזהרו על משפט עיר הנחת לעשות בהם בחי' אכזריות וייראו ישראל לבלתי התדבק בהם אותה בחי' חלילה וע"ז הבטיחם הקב"ה לבלתי התדבק בהם בחי' אכזריות במאה"כ למען ישיב ה' מחרון אפו ונתן לך רחמים וגו' אמן כי"ר

ויאמר אברם ה' אלקים מה חתן לי וגו'. להבין זה הנה שמעתי מהמגיד זללה"ה שעיקר בריאת העולם היתה בשביל בחי' מלכות פירוש שהעולם יקבלו עליהם עול מלכות שמים בשלימות וזהו דווקא שיתבונן האדם תמיד איך שמכה"כ ית"ש ולית אחר פנוי מניה כלל וכן יעמיק מחשבתו תמיד בזה הענין ולא יסיח דעתו כלל מזה ואז עי"ז בוודאי תפול עליו אימתה ופחד מהדר גאונו ית"ש ויוכנע ויושפל מפני גדולתו ית"ש בבחי' שפלות וענוה בחי' מ"ה באמ' וז"ש חז"ל ההולך בקומה זקופה כאלו דוחק רגלי השכינה פי' כל מי שיש בו גאוה בוודאי זה הוא מחמת שאינו משים אל לבו להבין איך שמלא כה"כ וכאלו ח"ו העולם פנוי מניה ואינו משגיח לכן נתגאה לבו וזהו פי' דוחק רגלי השכינ' כאלו רגלי השכינ' הם מלמעל' לבד ואינם למטה בעוה"ז ח"ו אבל מי שמבין ומאמין באמונה שכמה שמכה"כ ולית אתר פנוי מניה כלל ממילא הוא שפל בעיניו וירא ומתפחד מפני גדולתו י"ת ואז יכול להגיע למדות טובות ולדבק ביוצרו מה הוא רחום וכו' ואז יהי' בבחי' כף הדמיון שמדמה עצמו ליוצרו והוא בבחי' כף כפופה שמרמז לבחי' ענוה בחי' מ"ה וכמאה"כ מה ה' אלקיך שואל מעמך וגו' ואז"ל אל תקרי מה אלא מאה גימט' כף במלואו רמו לבחי' כף הנ"ל כף הדמיון וכ' כפופה הנ"ל ובחי' אלו סגולתם להשיגם רק בא"י וזהו שאמר הקב"ה לאברהם לך לך מארצך וגו' ר"ל לך לכ' הדמיון כף כפופה וכף במילואה כנ"ל ודווק' בא"י תוכל להשיג כל הבח הנ"ל ואח"כ תוכל להוליד בחי' יצחק וכן עשה א"א ע"ה וכלך לא"י השיג אותן הבחי' עד שאמר לו השי"ת אברם אינו מוליד אברהם מוליד פי' שצריך שיהי' לו בחי' ה"א זעירא סבה נבר' העולם כמאחז"ל בהבראם בה"א בראם ר"ל בה"א זעירא שמרמז לבחי' ענוה שיהיה דומה אדם בעיניו כאילו הוא ה"א זעיר' שהו' חצי צור' כי יוד הוא בחי' צורה שלימ' וכחו שאמר המגיד זללה"ה על הכתו' בחצוצרות וקול שופר בחצוצרות נוטריקון חצי צורה מרמז לבחי' ענוה כנ"ל וכשהגיע א"א ע"ה לבחי' זו בשלימות היה יכול להוליד בחי' יצחק אמנם א"א ע"ה שנתאווה כל כך להוליד בוודאי לא היתה כוונתו לטובת עצמו ח"ו כ"א למלאות רצון הבוב"ה שתתפשט מדת מלכותו י"ת וידוע שאין מלך בלא עם ולכן יחיד שמקבל עליו עומ"ש אין זה שלימות הקבלה עד שמקשר א"ע בצדיק הדור שיהי' קבלת עומ"ש ברבים וז"ש אברהם אע"ה אחר שהבטיחו השי"ת שיהיו לו בחי' מ"ה כמאה"כ שכרך הרבה מאוד מרמז לבחי' מה ע"ד שאמרו חז"ל מאוד מאוד הוי שפל רוח וע"ז השיג א"א ע"ה ואמר מה תתן לי ר"ל אני מאמין באמונה שלימה שתתן לי בחי' מ"ה אבל אין זה שלימות כי אנכי הולך ערירי ר"ל אני יחיד ואין זה שלימות הקבלה כנ"ל עד שהבטיחו השי"ת שיוליד את יצחק וממנו יצאו כלל ישראל ותתפשט מדת מלכותו י"ת ברבים אמן: פרשת וירא

וירא אליו ה' באלוני ממרא והוא יושב וגו' וצ"ל למה העלים הכתוב שמו של אברהם כמו שהוקשו קושיא זו בכמה ספרי הצדיקים ונראה לבאר עד"ז בהקדם לבאר ולתרץ על דאיתא בילקוט וז"ל אלהים הוא דין וכשנתוסף אות ה"א האלהים הוא רחמים הוי"ה הוא רחמים וכשנתוסף אות ו' לכתוב וה' הוא ובית דינו זה הוא נפלא מאוד כי ידוע הוא ששם העצם ית' הוי"ה הוא מורה על רחמים ואות וא"ו בעצם ג"כ מורה על רחמים כידוע ובהתחברותם הוא דין והסברא היא הנותנת שיהא כולו ראמים גמורים ועוד כי ידוע היא שאלהים הוא דין ואות ה"א בעצם היא ג"כ מורה על דין ובהתחברותם הוא כולו רחמים והסברא היא נותנת להיפך ונראה לבאר עד"ז דהנה איתא בספר בחיי על פסוק ויעל אלקים מעל אברהם ואברהם שב למקומו