בת עין קסד

בכור לטיפה שאינה של בכור ר"ל שאז היתה התגלות הדעת שהוא שיבינו בני אדם שהשי"ת הוא הבוחן כליות ומשגיח תמיד על מעשה בני אדם ומחשבותם ומושל בכל ועי"ז ירא ויפחד ויבוש ממנו ית' ויטהר מחשבותיו ומדותיו לעבודת הבוב"ה כן ישתדל כל ימי הספירה עד שיגיע למדריגה גדולה שהוא בחי' שפלות והכנעה שהוא בקבלת התורה שהתורה נמשלה למים מה מים יורדים ממקום גבוה למקום נמוך וכו' ר"ל שאין התורה שורה אלא על מי שיש בו שפלות ונמוכת רוח וזהו דע מאין באת מטיפה סרוחה שהוא קליפת מצרים שיצא ממנו הדעת שיוכלו לידע את ה' איך שהוא בוחן כליות כנ"ל ובאותו בחי' ג"כ תלך למקום עפר רמה ותולעה רצה לומר למעלה הגדולה ממנה היינו לבחי' שפלות שתוכל לקבל בחי' התורה כנ"ל ודע לפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון ר"ל שתזהר מאוד באותן הימים שהן לפני מי ר"ל לפני יום החמשים שהוא יום קבלת התורה כי אתה עתיד ליתן דין וחשבון עליהם כי. או הוא העת וזמן להתקדש וליכנס לבחי' גדולה שהוא שפלות וענוה וזהו קדושים תהיו מרמז לאותן הימים ר"ל ה"י מן תהיו מרמז לבחי' יציאת מצרים יציאת הדעת שהיה בחמשה עשר בניסן ואות ו' מן תהיו מרמז לבחי' קבלת התורה בחי' ענוה שהיה בששה בסיון וכשתזהרו באותן שני בחי' אז תהיו קדושים לה' גם מרומז בפ' כי קדוש אני ה' אלהיכם וגו' ר"ל הוי"ה מרמז לבחי' קבלת התורה בחי' חסד אלהיכם בחי' יראה וגבורה מרמז לבחי' יצי"מ מרמז לב' בחי' הנ"ל וזהו בחי' קטורת שהכניסו בני אהרן למקדש ואמר רבי ישמעאל שתויי יין נכנסו למקדש פי' יין מרמז לב' בחי' הנ"ל היינו ב' יודין מרמזים א' על בחי' יצ"מ והשנייה מרמזת לבחי' קבלת התורה והנון מרמזת על חמשים ימי הספירה ובני אהרן השיגו אותן הבחי' יי"ן בשלימות ונכנסו למקדש באותן הבחי' כמאמר לא אישתכחו כוותייהו בישראל והכניסו בחי' קטורת בשלימות הבחי' הנ"ל רק שה' ית' רצה להמשיך בחי' יראה לעוה"ז על ידם כמאה"כ ונקדש בכבודי וגו' בקרובי אקדש לכן נכנס בהם שום בחי' שאינה שלימות ותיכף ראו בעצמם עון הקלקול ומסרו נפשם על השם ית' בגודל תשובה מיראה עילאה עד שיצתה נשמתם בנשיקה כדאיתא באוה"ח ובזה המשיכו בחי' היראה בעולם וזהו אחרי מות שני בני אהרן מרמז לשני בחי' הנ"ל ר"ל שני בחי' הנ"ל נקראים בני אהרן היינו שנתגלו אותן שני הבחי' בשלימות בקרבתם לפני ה' וימותו מרמז גם כן כנ"ל היינו י"מ של וימותו מרמז לבחי' יציאת מצרים ת' מרמז לבחי' תורה וא"ו מרמז לבחי' דעת והתחברות לשני הבחי' הנ"ל פי' אחר שהמשיכו נדב ואביהוא בחי' היראה ע"י שני הבחי' הנ"ל שהקריבו לה' אמר ה' למשה שיאמר לאהרן ג"כ בזאת יבא אהרן וגו' ר"ל בזאת הבחי' יראה שהמשיכו בניו יבא אל הקודש להקטיר קטורת שהוא גימ' תרי"ג בחילוף ק' לדלת באותיות א"ת ב"ש כדאיתא ברש"י ומרמז לתורה היינו לבא לבחי' תורה בשני הבחי' הנ"ל גם מרמז לבחי' קשר שני הבחי' הנ"ל שנזכה לוה אכי"ר

כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה וגו' וכמעשה ארץ כנען אשר אני מביא אתכם שמה וגו' ופי' רש"י מגיד שמעשיהם של מצרים ושל כנען מקולקלים מכל העכומ"ז ויש לדקדק הלא מי שבא להזהיר על הקלים הוא מזהיר או על החמורים הוא מזהיר הלא בוודאי הוא מזהיר על הקלים והחמורים ממילא הוא מוזהר והאיך מוכיח רש"י מאזהרת הכתוב על מעשה ארץ מצרים וכנען שהם מקולקלים מכל העכומ"ז ולתרץ זאת הנה שמעתי בשם המגיד זללה"ה כתיב אם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה או תבין יראת ה' וגו' ופירש הוא זללה"ה כמט"מונים נוטריקון כמ"ט מוני"ם ר"ל אם תבקש יראת ה' כמו שמבקשים אותה בעת שמונין מ"ט ימי הספירה עכ"ד ונראה לי גם אם תבקשנה ככסף מרמז על חודש נסן גימט' כסף גם מרמז על פסח כמאה"כ חנם נמכרתם ולא בכסף תגאלו דקאי על הפסח היינו שבחודש נסן שהיה יצי"מ שיצאו ישראל מהקליפות ונכנסו בבחי' קדושה ובכל שנה נתגלה מאתו אור ומאיר על העם בחי' קדושה ואור ה' ולזה ציוה ה' לספור ספירת העומר בעת ההוא כמאה"כ וספרתם לכם וגו' תספרו חמשים יום היינו וספרתם