בת עין קלג

אפילו אפקורסים ראו איך שבידו לשדד המערכות ובעבור שהוא מאור קטן לכן יש כח לכל אחד להסתכל בו ונק' בחי' העי"ן שנראה לעין כל כמשל הירח עם שהוא מאור קטן עיני הכל מסתכלים בו היטיב אבל השמש בעבור שמאורה גדול לכן אין עין יכול להסתכל בו היטיב כי אפשר שתסמא את העינים המסתכלין בה היטיב וכן בבחי' א' אין הכל יכולים להסתכל בו היטיב רק כל חד וחד לפום דרגא דילי' מסתכל בו כי הוא סתום מעין כל אבל האור הקטן בחי' פסח בחי' יצ"מ בעבור שהוא המאור הקטן ע"כ גם המצרים הסתכלו בו ונפל עליהם אימתה ופחד ובחי' שבת נקרא מי כמאה"כ שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה כי הוא בבחי' סתומה רק כנקודה שהיא יוד וסתום אבל בחי' הב' נקרא מה בה"א כי הוא בהתפשטות יותר כנ"ל וזהו דאיתא בזוה"ק מי קצה השמים לעילא ומה קצה השמים לתתא מרמז לב' בחי' הנ"ל ובמשכן היה ב' בחי' הנ"ל ומי שראה את המשכן נמשך עליו אור גדול אפילו בהיותו נתפרק בשעת נסיעה וזשאה"כ כי ענן ה' על המשכן יומם מרמז על המאור הגדול שמאיר ביום אבל לאו כל אדם יכול להסתכל בו וזהו בחי' שבת כנ"ל והוא נקרא ענן שהוא בחי' כיסוי וסתום ואש תהיה לילה בו מרמז לבחי' פסח שהוא המאור הקטן ועיני הכל יכולים להסתכל בו הוא בגלוי כאש שהוא בהתגלו' בחי' עי"ן כנ"ל וב' בחי' אור האלו היה לעיני כל בית ישראל ר"ל שהכל הסתכלו תמיד בשני הבחי' הנ"ל ובכח ההוא הלכו בכל מסעיהם במקום נחש שרף ועקרב במדבר ולא הזיק להם שום דבר כיון שהיה בהם קדושה גדולה ודביקות בה' ע"י בחי' הנ"ל וזהו מרומז בתבת מסעיהם כי בחי' שבת נקרא מ"י כנ"ל וגם נקרא ס' ובחי' ב' בחי' פסח נקרא מ"ה וגם נקרא עי"ן כנ"ל ובשני הבחי' יש אותיות מסעיהם וזהו ויקרא אל משה א' זעירא פי' קריאה הוא ענין המשכה ודביקות שנמשך ונדבק אל משה בחי' אלף זעירא שמרמז על בחי' שבת שבאות א' היה התחלת הבריאה ובעבור שע"י בחי' זו נמשך בחי' הכנעה כמאחז"ל יתוש קדמך במע"ב לכן אות א' היא קטנה ואח"כ וידבר ה' אל משה מרמז לבחי' הב' שהוא בהתגלות בבחי' דיבור הנשמע לכל ונתגלה לעין כל כמו שהיה בחי' פסח בקול גדול ולא בבחי' הכנעה כמע"ב רק בבחי' גדלות והתגלות יה"ר שיתגלה אור ה' לעיני כל אכי"ר

אדם כי יקריב מכם קרבן לה' מן הבהמה וגו' ואם מן העוף עלה קרבנו וגו' וי"ל דהוה לי' למיכתב מן הבהמה או מן העוף דלא לשתמע מן הבהמה דווקא ולא מן העוף ואם תפרש הפסוק כי יקריב מכם קרבן לה' מן הבהמה אז תקריב מן הבקר וגו' כדי דלא לישתמע חיה בכלל בהמה רק שפיסוק הטעמים אינו מורה כן כי האתנחתא נכתב תחת תיבת לה' ותיבת מן הבהמה נתפרש למטה ומשמע כי ירצה אדם להקריב קרבן יקריב דווקא מן הבהמה וא"כ ה"ל ליכתב גם או מן העוף וד"ל. ולהבין כ"ז נקדים תחלה מאמר רבי יוחנן הלואי שיתפלל אדם כל היום כולו ולכאור' אין זה מובן וכי אפשר להתפלל כל היום הא אדם בשר ודם הוא וגם צריך לעשות גופניות שלו ולהבין זה הנה תכלית בריאת האדם להיות דבוק בה' אלהים חיים כמאה"כ ואתם הדבקים בה' אלהיכם וגו' אמנם מדריגות מדריגות יש יש אשר כל היום עוסק בצרכיו ועסקיו ואם שעכ"פ הוא סור מרע לעשות ח"ו עבירה בפ"מ רק שאינו נזהר בדיבוריו ובמחשבותיו להיות נזהר מדברים בטלים ושלא יסיח דעתו כלל מדביקות ה' בשפלות ומורא והכנעה מפני ה' לקיים שויתי ה' לנגדי תמיד בלי הפסק רק כשנכנס לבהכ"נ שהוא מקום מיוחד לתפלה לה' אז משים לבו ומחשבתו לה' להיות נזהר בדיבוריו שלא לדבר דברים בטלים כלל ומכוין מחשבתו ולבו להתפלל וללמוד בכוונה שלימה לה' במורא ופחד מפני הדר גאונו ית'. וזהו מדריגה הקטנה בעבודת ה' ומדריגה הב' גדולה מזו שכאשר מתחיל לילך לביהכ"נ תיכף משים ללבו מורא ופחד לפני ה' לכוין לבו ומחשבתו טרם בואו לביהכ"נ וזהו מדריג' גדולה מהראשונה ועל בחי' זו רמזו רז"ל על פסוק אוהב ה' שערי ציון מכל משכנות יעקב שערים המצויינים בהלכה כי בחי' הכנה לבחי' קדושה נקרא בשם שער שיוצא בו מן החושך בחי' גשמיות לבחי' אור בחי' קדושה ומדריגה זו הב' נקרא שער