בת עין קכה

שהם אותיות י"ה משם העצם ב"ה כידוע וזהו ג"כ ענין מקדש ומשכן בחי' ירא"ה כי מקדש מרמז לבחי' יראה כמאה"כ ומקדשי תיראו ומשכן מרמז לבחי' אהבה וזשאה"כ ועשו לי מקדש פי' בחי' יראה יעשו בעצמם ע"י התבוננות בגדולת הבורא ב"ה כנ"ל וא ושכנתי בתוכם ממילא ר"ל שאתן להם בחי' אהבה במתנת חנם וזשאה"כ זה יתנו כל העובר על הפקודים מחצית השקל בשקל הקודש עשרים גרה וגו' כי השקל הקודש היא עשרים שהוא שני יודין המרמזים לשני הבחי' יראה ואהבה כי כל מדות שבקדושה לא פחות מעשרה ע"כ מן אחד נעשה יוד וע"כ בחי' קדושה צריך להיות בשלימות בשני יודין כלומר יראה ואהבה אלא שבתחילה צריך האדם להשתדל ביגיעה רבה עד שישיג בחי' היראה וזהו מחצית השקל שהוא בחי' יוד אחד הוא בחי' היראה ובחי' יוד השניה היא בחי' אהבה יתן ה' במתנת חנם ויהיה בשלימות ולוה נקרא בחי' זו בשם שקל שהוא שקול כנגד כל העולם כולו ובאלו הבחי' נבנו האדנים והמקדש בחי' מלכות בחי' יראה ר"ל שהמלכות נקרא בחי' יראה וע"י בחי' מלכות ר"ל שבאדם משים על לבו תמיד עומ"ש כמאן דקאים קדם מלכא אי יפול עליו בחי' יראה ע"כ כ"ז שביהמ"ק היה קיים היה בחי' יראה בשלימות יראת בושת כמ"ש וידבר ה' אליו מאהל מועד ר"ל בבחי' יראה ועתה בעוה"ר שאין לנו לא בנין בהמ"ק ולבקש מהשי"ת על בבהמ"ק ולדאוג לבנו בקרבנו על החורבן שגרמנו בעוונינו מפני דלות מעשינו ובזה יומשך לנו בחי' יראה בעזרת השי"ת וע"י היראה יבנה המקדש וזהו כשרצה הקב"ה לבנות את המשכן הזהיר את ב"י על בחי' היראה כמאה"כ ויקהל משה גימט' מלכו"ת לעשות אות"ם נוטריקין אות מ"ם פירוש מ"ם מרמז למלכות ר"ל בחי' יראה כנ"ל וזהו שהזהיר להם מרע"ה לעשות פ' להשלים בחי' אות מ' במדת היראה ובנין בית המקדש ושמירת שבת שמרמזת ג"כ על בחי' יראה כמו שנתבאר בכמה מקומות וכדאיתא בתיקוני זוהר בראשית ירא שבת: פרשת ויקהל ופקודי

ויקהל משה את כל עדת בני ישראל וגו' אלה פקודי המשכן משכן העדות וגו'. ופרש"י המשכן משכן. שנתמשכן שני פעמים וכו' ולהבין זה הנה ידוע מאחז"ל שעיקר בריה"ע היתה בשביל היראה שנקרא' ראשית אמנם א"א לבא ליראה אמיתית יראה עילאה עד שיהיה הזדככות האברים ולכן נתנה התודה לישראל לצרף ולזכך בהן את הבריות פי' שע"י התרי"ג מצות שבה יזדככו האברים ויגיעו לבחי' יראה אמיתית שבשבילם היתה עיקר כוונת הבריאה כמאמר הכתוב מה ה' שואל מעמך כי אם ליראה ואיתא בגמרא אטו יראה מלתא זוטרתא היא אין לגבי משה מילתא זוטרתי היא ותירוץ הגמרא אינו מובן כדאיתא בספרים שעכ"פ לגבי ישראל לאו מלתא זוטרתי היא ושמעתי בשם המגיד הגדול זלל"ה אין לגבי משה וכו' פי' שהיה למשה בחי' אין בחי' ענוה ומחמת בחי' ענוה זו היתה יראה לגביה מלתא זוטרתי מ"מ הקושיא הנ"ל במקומה עומדת וכי מה מועיל זה לישראל שלא היה להם בחי' ענוה כ"כ כמו למשה ובספר של הרב ז"ל מפולנאה כתיב שנמשך לישראל בחי' יראה ע"י משה כמאה"כ וייראו מגשת אליו ולכן היתה לישראל ג"כ בקל להגיע לבחי' יראה אמיתית יראה עילאה ולבחי' זו היו צריכים דווקא בשעת בנין המשכן שיהיה בחי' יראה בשלימות ועי"ז יתגדל ויתקדש ותבנה ותכונן בחי' מלכות שם אדנ"י ב"ה בחי' היכל ה' בחי' משכן ולא היו יכולים להגיע לבחי' יראה הנ"ל עד שקיבלו בתחילה התורה ע"י משה דווקא כמאה"כ תורה צוה לנו משה וגו' כדאיתא תורה היינו תרי"א מצות נתנו לנו ע"י משה ואנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענו שהם עיקר ומקור לכל המצות פי' שהתרי"א מצות שהם לזכך ולצרף הבריות יוכלו להגיע לבחי' יראה כנ"ל נתנו ע"י משה דווקא כיון שהיה לו בחי' אין בחי' ענוה והוה לגביה יראה מלתא זוטרתי והיה יכול להמשיך בחי' יראה לכל ישראל ולזה נתנה התורה שגם היא צורך היראה לישראל ע"י משה כנ"ל שיהיו שניהם