בת עין קיג
Bat Ayin 113 · בת עין · free full Hebrew text
Open in the reader →ביו"ד עם שם אל. וזהו בראות' יחד תכל"ת מרדכ"י ר"ל כשהיהודים ראו יחד תכלית המרדכ"י ר"ל כי בחי' מרדכי הוא תכלית הבריאה שזהו היתה ג"כ ראשית הבריאה שהוא היראה כמאמר בראשי"ת אותיות (ירא שב"ת) רא"ש בי"ת שצריך להיות בחי' רא"ש בבי"ת (ר"ל כנ"ל בחי' יראה) ועי"ז נעשה ליהודים אורה וזהו ואת"ה תצו"ה גימ' ראש בי"ת ועי"ז נעשה שמ"ן ז"ך בחי' חכמ"ה בחי' אור בחי' נייחא עלאה בחי' שבת ומרומז במלת ז"ך כי כ"ו פעמים יהו"ה עולה מספר שבת יה"ר שנזכה לזה אמן כן יהי רצון
או י"ל עז"ה ואתה תצוה את בני ישראל וכו'. הנה אמחז"ל בתחלה עלה במחשבה לברוא את העולם במדת הדין ראה כו'. ולכאורה אין וה מובן דאיתא שעיקר בריה"ע היתה בגין דיתקרי רחום בגין דיתקרי חנון ולפי"ז למה עלה במחשבה לברוא במדה"ד והאיך יתקרי רחום וחנון. אמנם הענין הוא דעיקר העבודה הוא להפכא חשוכא לנהורא ולהגביר מדת הרחמים על מדת הדין וכמאחז"ל חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה וכיצד יהיה זה היינו כשיסתכל ויתבונן היטב במדת הדין בשרשו יראה שיש בו מדת החסד והרחמים בהעלם כמו היצה"ר שעיקר בריאתו היה בשביל מדה"ר שאלמלא היצה"ר לא היה שכר ותענוג תמידי אינו תענוג רק שהקב"ה חפץ חסד הוא וברא את היצה"ר כדי שיהיה שכר טוב לצדיקים ע"י שיתגברו עליו ויהפכו החושך לאור ויוציאו האור מתוך החושך וכמאחז"ל מה טעם עיזי מסגי ברישא כברייתו של עולם ברישא חשוכא והדר נהורא שנבראו בחי' תאות גשמיות בעולם כדי שהצדיקים יהפכו אותם לבחי' קדושה ויהי' אור מתוך החושך וזשאה"כ וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלהים פי' שתדע ותבין בחי' היום בחי' בריה"ע שהוא ברישא חשוכא והדר נהורא ובזה והשבות אל לבב"ך לבחי' שני לבבות היצה"ר והיצ"ט כי ה' הוא האלהים פי' שבבחי' ב' לבבות יש בהם בחי' ה' הוא האלהים שיש בבחי' יצה"ר שהוא בחי' דין בחי' אלהים יש בו בחי' ה' בחי' חסד ורחמים כנ"ל. וזה ענין מרדכי והמן בחי' יצ"ט ויצה"ר שיש בכל אדם וצריך האדם להגביר בחי' מרדכי על בחי' המן וזה מרומז בפסוק כורעים ומשתחוים להמן כי כן צוה לו המלך כאשר מבואר בשם הרב הק' מבארדיטשב ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה כי המלך הוא מלשון נמלך לשון עצה היינו שזהו העצה שמרדכי לא יכרע ולא ישתחוה היינו שבחי' יצה"ט לא יהיה נכנע ח"ו לפני המן בחי' יצה"ר ושמעתי מהרב הק' ר' הירש ליב זללה"ה בחי' שמן וית הוא בחי' גולל אור מפני חושך וחושך מפני אור כי זית הוא בחי' מרירות בחי' שכחה וממנו יוצא שמן בחי' אור עכ"ד זללה"ה וזהו בח' הדבק במדותיו היינו שידבק האדם כל דבר לשרשו ומקורו שהוא בחי' מדת חסד ורחמים כנ"ל ומרומז במלת בראשי"ת אותיות רא"ש בי"ת פי' שעיקר הבריאה היתה בשביל להסתכל בכל דבר בבחינת ראש ומקור שלו שהוא בחי' בי"ת בחי' רשות היחיד בחי' קדושה שאפי' היצה"ר ג"כ בחי' שרשו ומקורו וראשו הוא בחי' בית בחי' קדושה שנקרא רשות היחיד כידוע וזהו מרומז בפסוק ואת"ה תצו"ה היינו ואת"ה גימ' בי"ת תצו"ה גימ' רא"ש לרמז שיחברו ישראל בחי' רא"ש בי"ת כנ"ל ועי"ז ויקחו אליך שמ"ן זי"ת היינו שבזה יוציאו שמן בחי' אור מן החושך בחי' זי"ת כנ"ל ועיקר הסגולה לבא לבחי' זו הוא ע"י ענוה בחי' מ"ה ורמזו רז"ל באמרם חייב אדם לברך בכל יום מאה ברכות שנאמר מה ה' שואל מעמך וגו' א"ת מה אלא מאה פי' שחייב אדם לברך על בחי' מא"ה ר"ת של מ"רדכי א"סתר ה"מן היינו שאפי' על בחי' המן בחינת יצה"ר יברך ג"כ כנ"ל ויגיע לבחי' זו ע"י בחי' מ"ה בחי' ענוה כנ"ל (ויהי' נעשה מ"ה מדת ה"רחמים). גם מרומז בתיבת ואת"ה בחי' זכור את יום השבת וגו' ודרז"ל זכור את יום השבת מאחד בשבת היינו שבכל וא"ו ימי החול יזכור לחברם לבחי' שבת וזהו ו"אתה וא"ו אתה לחבר בחי' וא"ו ימי החול לבחי' את"ה בחי' שבת כנ"ל בחי' אתה הוא כ"ז אותיות את הוא כ"ב אותיות מא' עד תי"ו וה"א הוא כנגד ה"א אותיות מנצפ"ך וכלם] נכללים בקדושת שבת כי תיבת שבת גימ' כ"ז פעמים שם העצם ית"ש מרמז על הכ"ז אותיות שמקבלים קדושה עליונה משם העצם ית' וזה פי' ודבר דבר ולזה אפי' ע"ה