ברטנורא על התורה, במדבר יא

ויהי העם אין העם אלא הרשעים וכו' וכשהם כשרים קרוים עמי וכו' עמי מה עשיתי לך קשה שהרי פסוק זה בפרשת תוכחה כתי' שפי' שם כי ריב לה' עם עמו ועם ישראל יתוכח וי"ל דהכי קאמ' נביא לישראל התם כשהייתם עמי כלומ' כשאתם צדיקים ועושי רצוני וראויין להקרא עמי מה עשיתי לך ולכך הביא רש"י ראיה ממקרא זה:

וטחנו ברחים לא ירד ברחים ולא לקדרה וכו' אלא משתנה היה טעמו וכו' קשה מה שאמ' רש"י כן הא כתיבי קראי בהדייא וי"ל לפי שהכתו' אינו הולך על סדר המעשה שהרי אין דרך לדוך ולבשל תחלה ואח"כ לעשות עוגות אלא אדרבא עושין עוגות תחלה ואופין בתנור ואח"כ מפרירין או דכין וטוחנין ומבשלים בפרור ומדקא חזינן דשני סדרא ש"מ דלאו דוקא קאמ' אלא משתנה היה טעמו והרי הוא כאלו כתב נראה כאלו נדוך או נטחן:

לשד השמן לחלוח של שמן ורז"ל אמרו נוטריקון ליש שמן דבש וכו' נראה דכתב רש"י כן כי היכי דלא תקשי קראי אהדדי דכתי' לעיל בפרשת בשלח וטעמו כצפיחית בדבש והכא כתי' כטעם לשד השמן לכך דחה פי' לשון שדים ומהדר לפרושי לשון לחלוח של שמן או לשון נוטריקון דהיינו צפיחית היינו לשד השמן:

את עושה לי תשש כחו של משה כנקבה וכו' קשה איך רואה מכאן דבר זה דאי מלשון את הל"ל תשש כחו של מעלה כנקבה שהרי משה הוא דקאמ' לשכינה את עושה לי ולא השכינה למשה. וי"ל דהכי קאמ' ואם ככה כלומר ואם כן כלומר נקבה אתה עושה לי כלומר תתיש את כתחי בדרך שיאמרו אלי בני העול' את כדרך שאומ' לנקבה:

וירדתי זו אחת מעשר ירידות הכתובות בתורה פי' במסכת סוכה ילפי מינייהו שלא ירדה שכינה למטה מעשרה כנגד אותן עשר ירידות ואע"ג דכתיבי קראי דמשמע הכי כגון וירד ה' על הר סיני אל ראש ההר ועמדו רגליו על הר הזתים כולהו מפרש להו למעלה מעשרה:

כלאם הטל עליהם צרכי צבור והן כלין. ד"א תנם אל בית הכלא קשה מאי ד"א וי"ל שלפי הפי' הראשון הל"ל כלם דמשמע יותר לשון כליה עכשיו שכתו' כלאם משמע טפי בית הכלא לכך פירש ד"א: