ברטנורא על התורה, ויקרא כה:ז

ולבהמתך ולחיה אם חיה אוכלת בהמה לא כ"ש וכו' ד"א בהמה אוכלת בלא מעשר וכו'. קשה דמעיקרא קשה ליה מבהמה וקא מתרץ בחיה. וי"ל דהכי קאמר דאצטריך לבהמתך לייתורי חיה למילף מינה הקישא דאי לא הוה כתיב בהמה הייתי אומר דאצטריך חיה דלא תימא דוקא בני אדם אוכלין אבל לא בהמות וחיות אבל השתא דכתיב בהמה אייתר ליה חיה לאשמועינן היקשא דכל זמן שחיה אוכלת האכל גם לבהמה אבל אם כלה לחיה מן השדה כלה לבהמתך מן הבית. וקשה מאי ד"א. וי"ל דלפי פי' הראשון דאתא להקיש בהמה לחיה קשה דהוה ליה לאקדומי חיה שהרי בהמה אוכלת דומייא דחיה. וקשה עוד הא כבר שמעינן דאוכל בלא מעשר מקרא דיתרם תאכל חית השדה בפ' המשפטים. וי"ל דאי מהתם הוה אמינא דוקא אביונים בלא מעשר אבל לא הבעלים ובהמתם קמ"ל. מהר"ר: