ברטנורא על התורה, ויקרא כה:יב

יובל היא קדש תופסת דמיה כהקדש וכו'. פי' שדמי הפירות נתפשין והפירות עצמן קדש ואינן יוצאין לחולין כדאיתא בת"כ בלשון זה מה קדש תופש את דמיו אף שביעית תופסת את דמיה אי מה קדש יוצא לחולין ודמיו נתפשין יכול אף שביעית כן ת"ל היא הרי היא בקדושתה נמצאת אומר אחרון אחרון נתפס בשביעית ופרי עצמו אסור כיצד לקח בפירות שביעית בשר אלו ואלו כשביעית לקח בבשר דגים יצא בשר ונכנסו הדגים לקח בדגים שמן יצאו דגים ונתפס השמן אחרון אחרון נתפס ופרי עצמו אסיר: