ברטנורא על התורה, ויקרא יח:ז

ערות אביך זו אשת אביך היינו כר' יהודה דאית ליה הכי בפ' ד' מיתות אבל רבנן חולקין עליו וסברי דערות אביך ר"ל ערות אביו ממש ולחייב עליו שתי חטאות בשוגג אחד משום ערות אביך ואחד משום ואת זכר לא תשכב ואזהרת אשת אביו נפק להו לרבנן מן ערות אשת אביך ור' יהודה מוקי לה לאחר מיתה ורבנן ילפי לאחר מיתה מערות אביך היא. ור' יהודה מוקי לים למימר משום אשת אב אתה מחייבו ואי אתה מחייבו משום אשת איש ובזה פליגי רבנן עליה וסברי דחייב גם משום אשת איש. אמנם לפי דעת רש"י משמע דר' יהודה נמי פליג אדרבנן דקסברי דבערות אביו ממש אינו חייב אלא אחת דהא למאן דאית ליה דר' יהודה מחייב שתים בערות אביו נפקא לן מק"ו דאחי אביו דמוקי קרא דערות אחי אביך לא תגלה כערות אחי אביו ממש ולעבור עליו בשתים והנה רש"י עצמו פי' גבי ערות אחי אביך ומהו ערותו אל אשתו לא תקרב ורבנן סברי שפירושו ערות אחי אביך ממש ולעבור עליו בשתים: