ברטנורא על התורה, בראשית מח:ז

כברת ארץ מדת ארץ וכו' ואיו להקשות שאח"כ אמ' ולא תאמ' שעכבו עלי גשמים עת סגריר היה שהארץ חלולה ומנוקבת ככברה דמשמע א"כ שכברת ארץ לשון כברה דהכי קאמר כברת ארץ ר"ל מדת ארץ ומדשני קרא בדבוריה לכתו' כברת ארץ שמעינן שהארץ חלולה ככברה:

ואקברה שם ולא הולכתיה אפי' לבית לחם להכניסה לארץ. הרמב"ן הבין פי' לארץ דכתב רש"י לארץ ישראל ותמה מאד על זה ואינו כן רק פירושו אל תוך העיר בית לחם: