ברטנורא על התורה, בראשית יד:י

בארות בארות חמר מדרש אגדה שהיה הטיט בהן ונעשה נס למלך סדום שיצא מהם לפי שהיו מהאומות שלא היו מאמינים שנצל אברהם מכבשן האש וכיון שיצא זה מן החמר האמינו באברהם למפרע קשה אדרבה להפך שעתה לא היו מאמינים שנצל אברהם לפי שיאמרו הכל שניצול מלך סדום לפי שהיה מאמין בע"ז אבל אברהם שלא היה מאמין בע"ז היו אומרים שלא ניצול. י"ל שאילו היה כן שהיה יכול לעשות שום פלא היה עושה לו במלחמה אבל עתה שרואין הכל כי במלחמה אבד וכאן בבאר חמר ניצול האמינו באברהם למפרע:

ועמק השדים וכו'. עד נוטלין מהם אדמה לטיט של בנין פי' דסבר רש"י דשדים לשון סיד כמו ושדת אותם בשיד הכתוב גם הוא בשי"ן. עוד יש לומר דיליף ליה מלשון חמר כמו שכתוב בענין דור הפלגה החמר היה להם לחמר לכך פי' כן: