ברטנורא על התורה, בראשית יג:יד

אחרי הפרד לוט מעמו כל זמן שהרשע עמו היה הדבור פוסק ממנו ואעפ"י שקודם לכן מצינו שנדבר עמו בעוד שהיה לוט. באולי שאז נעשה רשע דיקא נמי דקא' כל זמן שהרשע עמו ולא אמר כל זמן שלוט עמו. מהר"ר:

פרש"י כל זמן שהרשע עמו דבור פוסק ממנו. וקשה לחזקוני הרי לעיל כתיב וירא ה' אל אברם ויאמר לזרעך אתן את הארץ מכלל שדבר אליו הקב"ה גם טרם הפרד לוט מעמו י"ל שמה שפרש"י היה הדבור פוסק ממנו ר"ל לא היה מאריך עמו בדברים כל כך ותדע שכן היא שהרי לעיל אמר לו הקב"ה לזרעך אתן את הארץ ולא אמר לו יותר וכאן האריך בדבורו דאמר לו יותר שא נא עיניך ושמתי את זרעך:

וה' אמר אל אברם אחרי הפרד לוט וכו'. קשה דהא אמרינן כל מקום שנא' וה' הוא ובית דינו מאי בית דינו שייך הכא וי"ל במדרש שנחלקו הקב"ה ופמליא שלו ב"ד שלמעלה אומר שראוי שיהרג בחרב המלאכים ויענש מפני חבורת לוט והקב"ה אמר הוציאוהו ממזל מיתה למזל חיים והיינו בית דינו דשייך הכא: