ברטנורא על התורה, שמות כא:לג

או כי יכרה למה נאמר אם על פתיחה חייב על כרייה לא כ"ה אלא להביא כורה אחר כורה שחייב פי' שהאחד כרה ט' ובא השני והשלימו לעשרה. אבל צריך לישב שזאת הסברא היא אליבא דר' עקיבא דסבר דבבור ברשותו דבר הכתו' אבל לר' ישמעאל דסבר דבבור ברשות הרבים הכתו' מדבר אצטריך קרא דכי יכרה לאורויי לן דבבור ברשות הרבים הכתוב מדבר שעל עסקי כרייה ופתיחה בא לו כדאיתא בפרק שור שנגח את הפרה והוא עצמו פי' אח"כ ובחופר ברשות הרבים דבר הכתו' צ"ע. מהר"ר:

שור או חמור הוא הדין לכל בהמה וכו' ולמה נאמ' שור וחמור שור ולא אדם חמור ולא כלים פי' מאחר שהוא הדין לכל בהמה וחיה הל"ל ונפלו שמה בהמות או חיות ולמה פרט שור וחמור דמשמע הנך דווקא ולא אחרים אלא לאשמועינן מעוטא שור ולא אדם פי' שאם נפל שם אדם אין בעל הבור חייב בנזק זו וכן חמור ולא כלים שאינו חייב בנזקיהן. והיה זה לפי הסברא שהאדם יש לו לפקוח עיניו ולהביט היכן הוא מהלך וכן בעל הכלי' יש לו להשגיח להיכן הוא מוליך את כליו אבל בבהמות שאין להם דעת חייבו הכתוב בנזקיהן: