ברטנורא על התורה, שמות כא:יט

ורפא ירפא ישלם שכר הרופא בא לאפוקי שני דברים שאם היה החובל רופא ואמ' לו אני מרפא אותך יכול הנחבל לעכב על ידו דאמר ליה כארייא ארבא דמית עלי והיינו דקאמ' רש"י ישלם שכר הרופא. והשני שאין הנחבל יכול לומ' תן לי מעות ואני מרפא את עצמי דיכול לומר לו החובל דלמא פשעת בעצמך ואהרג על ידך כדאיתא בפרק החובל ולכך לא כתב ישלם להרופא ומייתורא דירפא דרשו בגמ' מכאן דנתנה רשות לרופאים לרפאות דסד"א אסור (הכתו' ושכר) דאטו רחמנא מחי והוא מסי: