ברטנורא על התורה, שמות יג:יז

בשלח ולא נחם נהגם כמו לך נחה את העם וכו' פי' לא בא רש"י בכאן לפרש פתרון המלה אלא לפרש דקדוקה ולהודיע שאין המ"ם מן היסוד אלא כנוי לרבים והרי הוא כמו נחה אותם ולכך הביא ראיה ממלת נחה את העם הזה וממלת תנחה אותם שאין בהם מ"ם כל עקר אלא הה"א בלבד:

בראותם מלחמה כגון מלחמת וירד העמלקי וכו'. כי קרוב הוא ונוח לשוב באותו הדרך למצרים קשה למה תפש רש"י מלחמה זו יותר משאר מלחמות. ועוד קשה למה סרס המקרא שפי' בראותם מלחמה קודם שיפרש כי קרוב הוא הקודם לו בפסוק. י"ל שתפש מלחמות העמלקי והכנעני מפני שבאותה מלחמה נפלו מישראל וננקשו ונשברו וזהו שאמ' מלחמת וירד העמלקי והכנעני כלומר המלחמה הכתובה באותו הפסוק שנא' בו ויכום ויכתום וכו' ומה שפירש המקרא סרוסין כדי לסמוך בראותם מלחמה למה שפי' לעיל כי קרוב הוא ונוח לשוב באותו הדרך למצרים כלומ' לכך ירא שמא ישובו בראותם מלחמה כגון מלחמת העמלקי והכנעני שאם הלכו בדרך ישר היו חוזרין כדמפרש ואזיל. ומהר"ר כתב דסרס המקרא משום דפן ינחם קאי ישובו מצרימה כמו שפירש ינחם העם על שיצאו ויתנו לב לשוב: