ברטנורא על התורה, שמות יב:מד

ומלתה אותו אז יאכל בו שמילת עבדיו מעכבתו לאכול בפסח דברי ר' יהושע ר' אליעזר אומ' וכו' אז יאכל בו העבד קשה לר' יהושע למה לו למכתב וכל ערל לא יאכל בו השתא מילת עבדיו מעכבתו מילת עצמו לא כל שכן. וי"ל שזה מגלה על זה שאלו לא נאמ' וכל ערל לא יאכל בו הייתי מפרש אז יאכל בו העבד כר' אליעזר עכשיו שכתב וכל ערל דמשמע אף ישראל ערל לא יאכל בו א"כ לא אצטריך תו ומלתה אותו לעבד דהשתה רבו ערל לא אכיל עבד דגרע טפי לא כ"ש אלא ש"מ דאתא לאשמעינן דמילת עבדיו מעכבתו וקשה א"כ לר' אליעזר ומלתה אותו למה לי השתא רבו ערל לא אכיל עבד לא כל שכן. וצ"ע: