ברטנורא על התורה, דברים כט:יח

למען ספות הרוה שאוסיף לו פורענות מה שעשה עד הנה בשוגג והייתי מעביר עליהם גורם עתה שאצרפם עם המזיד וכו' פי' שכך היא מדתו של הקב"ה כדאמר בגמרא דר"ה ואמר רבא ועון עצמו אינו נמחק דאי איכא רובא עונות מחשב בהדיהו אף כאן השגגות היו נמחלין לו בתחילה ועכשיו שהרבה לחטוא במזיד גורם שאצרף השגגות עם הזדונות ואפרע ממנו מן הכל: